
מעבר לקשת בענן
הַמַּהֲמוֹרָה
עַד שֶׁהַמָּחוֹג הגדול בַּשָּׁעוֹן יִגַּע בְּעֵין הינשוף -
בִּירֹק הָעַיִן הַיְּבֵשָׁה
וְהַמֵּיתָר בְּמַעְגָּל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה יַשְׁלִים מַסֶּכֶת קוּרִים דְּקִיקָה
רִיר וְעִזְבוֹנָהּ,
כמו קללה עתיקה
או בְּרָכָה,
שְׁתֵּי כפות הידיים שֶׁלָּךְ, הקטנות,
יחזיקו לב בְּחֶבְיוֹן,
יְחַמְּמוּ אֶת מְעָרַת איש המים -
שֶׁאֲנִי -
לְלַמֵּד אותנו צחוק
לְלַמֵּד אותנו בֶּכִי
שאיש קודם לא זָכַר.
עַד אשר יבוא גדול, כְּבַד כְּנָפוֹת,
בִּמְחִילָה,
יאסוף אותנו לָקַחַת מכאן.
אֹמַר - מְעָרַת איש המים,
עֵין הינשוף,
עֶצֶב ועיזבונה,
קרחת יער לִמְנוּחָה.
חַיָּה קדומה שוב נוסקת,
חצי עולם שוקע. חצי עולם זָע
לְשַׁחְרֵר אנחת רווחה,
טְפָרֶיהָ מוֹתִירִים עֲקֵבוֹת של גֶּרֶם שְׁמֵימִי
או זָחַל שרשראות ענק
וּבֶהָלַת רִגְשָׁה בַּיְּצוּרִים הַבְּלוּמִים בַּסֶּלַע
כמו חָלַף בחלון מַכָּר.
יד קטן מעתיק מַהֵר בִּכְתִיבָה תַּמָּה
את כל הַשְּׁגִיאִים
והשאריות
מטביל קָצֶה מחודד של עפרון
בשפתיים רַךְ – רַךְ - קודח
בתום תות מבשיל במהוסס,
להרטיב,
לרשום אותיות
כמו קירות של מִבְנֶה
מִגְדָּלִים ומעופפות
ולא יביט בִּמְקוֹר האור
ולא בְּבוֹלְעָנֵי החושך,
רק יתקדם עם חֶרְמֵש הַגְּרָפִיט
לצייר
קירות שַׂגִּיאִים
מעורטלות ולבושות
מרימים מֵעָפָר לעשות לַנִּמְצָא קַוֵּי מִתְאָר
בורא גומות בדף שׁוּרוֹת לָבָן
והלב מְכוֹנָה מתרגשת.
וגם קָם הַשֶּׁקֶט
שָׁם .
28.11.2011