כשנולדתי מזמן אז הייתי קטן
והנה פיסת טמטום קטנה מילדותי:
כולם מכירים את המשפט "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו..."
ובכן, בתור ינוקא רך בשנים וזב חוטם, חשבתי לתומי כי אומרים "עומדים עלינו לחלותנו". ותמיד תהיתי מה כל כך מיוחד כבר בחלות שלנו, היהודים, שבכל דור ודור קמים עלינו בגללן...?
היום אני כבר יודע את התשובה - זה בגלל שאנחנו אופים אותן עם דם של ילדים נוצרים. זה מה שמכעיס את כל הגויים. ובתכלס, די בצדק.
מייבש אותי
אם יש משהו שאני באמת שונא, זה שברז או מייבש ידיים בשירותים מתעלם מנוכחותך.
אתה יכול לנפנף להם שעות עם הידיים ועם האצבעות, מכל הכיוונים, והם לא יכנסו לעבודה. כאילו שאני בלתי נראה בעיניהם.
מה שהכי מרגיז זה שברגע שמישהו אחר בא ומנסה אותם אחרי - הם נכנסים מידית לפעולה.
דווקא, בשביל לעצבן אותי.
ועוד משהו שאני שונא - חתולים עם יותר מדי צבעים (גם לבן, גם ג'ינג'י, וגם אפור).
הם תמיד נראים לי חולים.