שירת הבירבור הדברים הקטנים שמהם מורכבים החיים.
הבלוג מתעדכן כל יום, מלבד בימים שבהם הוא לא מתעדכן. |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
27/7/09 זה נדמה שתמיד ביום שמחליטים שמתחילים דיאטה, אלוהים בוחן את החוזק הנפשי שלך, ומזמן אלייך איזה מכשול קולינרי. דווקא כשכבר עשית את ה"סוויץ' " הזה במוח ממצב התפרעות למצב סגפנות, יחליט איזה עובד להביא עוגת יומהולדת מדהימה לעבודה או סתם יחזור איזה חבר מחו"ל ויביא איתו שוקולד ממש טוב.
לו היית כבר ביום החמישי של הדיאטה, לא הייתה פה שום דילמה; היית עומד בפיתוי בגבורה, ובמקסימום מפצה את עצמך בכוס קפה. אבל אם רק הבוקר נעלת את הפה באופן רשמי, תתעורר הדילמה וקול קטנטן ומרושע ילחש לך בראש: "היי, זה רק היום הראשון של הדיאטה. רק הבוקר התחלת את התהליך. מה כבר יקרה אם תאפס עכשיו את המונה ותתחיל אותה שוב מחדש מחר. דחית את הדיאטה הזו כל כך הרבה זמן, תדחה אותה רק בעוד יום אחד".
לרוב לאחר רגעים ארוכים של הירהורים הרי גורל והזלת ריר מאסיבית, אני נזכר איך רק אתמול בלילה הערמתי לגופי שלל דברים מזינים במיוחד כ"צידה לדרך" לקראת הרעב הגדול (אין כמו פיצוי עצמי מראש), ולבסוף עומד בפיתוי בגבורה.
ולמשהו לא קשור - יש את הביטוי הזה "אתה יכול למשוך יותר זבובים עם סוכר מאשר עם חומץ". השאלה הנשאלת היא - מי בכלל רוצה למשוך זבובים? אני רק מנסה להיפטר מהם כל הקיץ! הייתי משתמש בחומץ האמת, אבל הסירחון שלו היה מבריח גם אותי.
| |
| |