שירת הבירבור

טוב, אני אשמור את זה קצר הפעם, כי מישהו השאיר לי תגובה בפוסט הקודם ואמר שהיה מתיש מדי עבורו לקרוא את כל הפוסט.

באמת, כל כך מצטער על הטרחה שגרמתי.

מכל הנגנים בתזמורת, אני חושב שלפסנתרנים יש את הכי הרבה פוזה.

הם תמיד שומרים כל הזמן על מבט קפוא ונוקב. ועם החליפה שלהם הם נראים מעוררי ייראה.

אפילו ההוא המסכן שאחראי על המצילתיים, ויושב נכלם כל הקונצרט בציפייה ל"נאמבר" הגדול שלו בסוף; גם הוא מרשה לעצמו לתת הופעה מלאת פאסון.

רק לנגני חצוצרה לעולם אין הזכות הבסיסית הזו. לא משנה כמה הם ינסו להיראות רציניים, ייצוגיים ומעונבים בזמן המופע - 

כל זמן שהם מנגנים על החצוצרה הלחיים שלהם יתנפחו כמו בלונים, כל וריד בפנים שלהם יתפקע ממאמץ, כל הדם יעלה להם לראש והם יראו כמו מוקיון סוג ג' בקרקס נודד, שמנסה להצחיק עם הבעות פנים מעוותות ומוגזמות, ובתכלס סתם מפחיד את כל הילדים.