שירת הבירבור

* נכון שכל מה שקשור בעיזים - הבשר, הגבינה, החלב והחיה עצמה - כולם מריחים בדיוק אותו דבר?

* נכון שזה ממש משעשע לשמוע ילד בן 5 מעלה זכרונות מלפני שנה ואז מסביר "זה היה כשהייתי קטן"?

* נכון שלספרי ילדים (כאלו עם עטיפה ממש ממש קשיחה, ועם פינות שיכולות להוציא עין בקלות) - יש ריח ממש ממש טוב כשהם חדשים?

* נכון שהשורה המפורסמת מהשיר -  "לאבא שלי יש סולם, מגיע כמעט עד שמיים", מציגה דימוי פאלי עד מאוד?

* נכון שהדבר הכי מבאס לגברים בחורף, זה כשאתה משתין ואדי החום שעולים מהפיפי עולים ומקיפים אותך בלי יכולת לברוח?

* נכון שאף אחד לא באמת יודע מה אומרים ומה לא אומרים לאנשים באבל, וגם אם יודעים  - זה אף פעם לא יוצא כמו שתרגלתם עם עצמכם מראש?

* נכון שכולם חשבו בהתחלה שהמושג "מקרה שכיח" היא ההיפך ממשמעותו האמיתית? - אם זה שכיח, סימן שהוא כל כך נדיר ששוכחים מקיומו!

* נכון שאם ילד קטן זורק במהלך ויכוח עם חבר את המשפט: "אפילו אמא שלי אמרה ש..." - הרי שבאותו רגע הויכוח הסתיים? עובדות שנאמרות ע"י הורים הן קדושות ובלתי ניתנות לערעור בקרב ילדים קטנים.

* נכון שבתור חילונים, תמיד קיים לחץ מסויים בזמן קריאת תפילה, שלא תספיקו לומר את ה- "אמן" בזמן עם כולם ותצאו אאוטסיידרים?

* נכון שכשקמים בבוקר, בדקות הראשונות יש אשליית עייפות מטורפת כחלק מהיקיצה - אבל אתה לא מודע לכך שמדובר בשלב זמני:  באותו רגע אתה בטוח שככה זה ישאר כל היום, ומתחיל להיכנס לחרדה של "איך בדיוק אני אתפקד ככה כל היום?!".

כמובן שאחרי שעה אתה כבר בתפוקה מלאה והכל בסדר, ואתה לא מוצא את עצמך נרדם באמצע העבודה כמו שפחדת שיקרה.