שירת הבירבור

* כריות "תלתלים" (כרית עם בליטות מוזרות בתוכה).

* שאני לא מצליח להירדם, רק כי אני טרוד בלחשוב ולחשב כמה מעט זמן נותר לי לישון!

* שאני מנסה להירדם, וקולט בשלב מסויים שהנה אני כבר אוטוטו נרדם - ואז מתעורר מיד מהמחשבה הזו ולא מצליח לחזור שוב למצב שינה.

* את הכאב הזה שלפעמים תופס אותך בצד בלי התרעה מוקדמת ומציק לך כשאתה נושם.

זה כאב שמכריח אותך להכריע בין לנשום עמוק ולגמור עם זה מהר (וכואב רצח!), או לנשום בנשימות קצרצרות ולחכות שזה יעבור לבד.

* אמהות שעושות דיבוב לתינוק שלהן, כאילו זה הדבר הכי נורמאלי בעולם לעשות.

היי, גברת - זה בנאדם קטן ביד שלך, לא בובת מריונטה!

* קומקומים חשמליים - שתמיד משתתקים לגמרי כמה שניות לפני הרתיחה, וגורמים לך לתהות שמא נפל החשמל באמצע הפעולה.

* אנשים שמתעקשים להשתמש בפאנצ'ים ארכאיים בשביל להישמע מפולפלים (כמו "סמוך על סמוך").

* אנשים שהם תת-סוגה של הטיפוס לעיל - כאלו שעונים בחרוז מאולץ עד כאב, ורק לא לצאת בנאליים ("המצב חצב").

* מוצרים שכתוב עליהם "מתכון חדש" או "בטעם משופר". זו בפירוש הודאה שעד לרגע זה האכלתם אותי שנים חרא בלי בושה!

* אנשים שפוטרים אותך במשפט "שאלו יהיו הצרות שלך בחיים". אבל אלו באמת הצרות שלי שאני חושף פה, חתיכת חרא! מה, הצרות שלך יותר ראויות משלי?

* הכאב הזה כשבלוטות הרוק שלך נכנסות לפעולה בבת אחת. כאילו תפסת אותן לא מוכנות והן פתאום בשוק של החיים שלהן כשנכנס מזון לפה ללא התרעה.

* ילדים קטנים שבטוחים שהם משתכרים מתירוש, רק כי הוא מגיע בבקבוק זכוכית של יין, ולא בתוך טרופית.

יאללה חברים. בזאת תם ונשלם הפוסט המתמשך הזה. אני מקווה שנהניתם.

ואיך אומר השיר - אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש. שמרו על קשר, ושמרו על עצמכם.