לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שירת הבירבור


הדברים הקטנים שמהם מורכבים החיים. הבלוג מתעדכן כל יום, מלבד בימים שבהם הוא לא מתעדכן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2003    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2003

והפעם: תמיכה באיזור הטימטומים 5


 
 
ידידים, השיחות במוקד האינטרנט נעשות קשות מיום ליום.
אני נתקל בסיטואציות כל כך מופרחות ומאתגרות, שאפילו אני, בעל הפה ההיפראקטיבי, מוצא עצמי מתקשה להתבטא לפעמים, בפני עלובי החיים הניצבים מצידו השני של הקו.

בפוסט זה אחשוף כמה מהרגעים הקשים ביותר שהיו לי בימים האחרונים, בתקווה שבפעם הבאה שתתקשרו לתמיכה טכנית תזדהו ותבינו את כאבו של התומך, ותקלו עימו ככל האפשר.

שיחה 1: הרוסי עם התולעת.
 
אני: שלום, איך אפשר לעזור.
רוסי: שלום, יש לי משהו עם הוירוס במחשב.
אני: מה קרה? הוא כיבה לך את המחשב?
רוסי: לא! לא נתתי לו לכבות את המחשב! שהוא ספר אחורה אני ישר הוצאתי אותו מהחשמל שלא יעשה לי נזק למחשב.
(הערה - בעצם הניתוק של המחשב מהחשמל באמצע העבודה הוא יכל לעשות נזק של 8 וירוסים כאלו ביחד)
אני: אוקיי, אז בוא נתחיל לטפל במחשב.
רוסי: תגיד, איך מצאתם את התולעת?
אני: מה? (בבדיחות הדעת) לא מצאנו את התולעת, היא מצאה אותנו...
רוסי: (לא מבין את ההומור) איך אתם יודעים איפה למצוא אותה? כי לי היה חלון שכתוב בו  NT authority וניסיתי לחפש את הקובץ הזה על המחשב כדי למחוק את הוירוס, ולא מצאתי אותו.
(NT authority זה הכותרת בחלון שמכבה את המחשב, וזו הודעת שגיאה בשירות שהתולעת תוקפת, וממש לא שם של וירוס.)
אני: לא, אתה לא יכול למצוא ככה את התולעת, צריך להוריד עדכון ואנטיוירוס.
רוסי: אתם הדבקתם את המחשב שלי, זה הגיע מהמחשבים שלכם התולעת. (בקביעה נחרצת!)
אני: לא לא, נדבקת ברגע שנכנסת לאינטרנט, ככה התולעת עובדת.
רוסי: אני שמעתי לפני חודש בחדשות שזה פוגע במחשבים ובשרתים, אז זה אומר שהשרתים שלכם נפגעו ואני נדבקתי מכם כי אני לקוח שלכם.
אני: תסמוך על החברה שלנו שהם דאגו למנוע את הפגיעה של התולעת בשרתים שלנו.
רוסי: אבל אני לא התחברתי חודש לאינטרנט בגלל התולעת הזו, ועכשיו רק התחברתי אליכם והשרת שלכם שלח לי את התולעת ונדבקתי.
אני: תראה, גם אם היית מתחבר מארגנטינה עם המחשב הזה לאינטרנט, היית מקבל את התולעת.
רוסי: (לא מאמין לי לרגע, וחושב שאני מגונן על החברה אבל נותן לי להמשיך לטפל לו במחשב). טוב, מה עכשיו?

(אני נותן הוראות הכוונה ומגיע איתו למסך של הגדרות השירותים של החלונות כדי למנוע נפילת המחשב)

אני: אוקיי, עכשיו תעבור ללשונית "שחזור"
רוסי: לא! אני לא רוצה שהוא ישחזר לי קבצים שמחקתי כבר.
אני: לא לא, זה בסדר, זה רק השם של הלשונית, זה לא ישחזר לך קבצים.
רוסי: אוקיי, נכנסתי
אני: אוקיי, עכשיו יש לך "הפעל מחדש את המחשב" תשנה את זה ל"הפעל מחדש את השירות"
רוסי: יש פה "אל תבצע פעולה"! זה יותר טוב אפילו. שלא יעשה כלום!
אני: לא לא, תעשה בבקשה מה שאני אומר.
רוסי: בסדר, שיניתי למה שאמרת.
אני: עכשיו תתחבר לאינטרנט.
רוסי: אבל התולעת תיכנס למחשב שלי!
אני: זה בסדר, אנחנו נטפל בה. עכשיו צריך להוריד קובץ שיסלק את התולעת, טוב?
רוסי: לא! אי אפשר להוריד קבצים, זה תופס הרבה מקום ולא ישאר לי מקום לכלום במחשב.
אני: אבל חייבים להוריד, זה קבצים קטנים, כדאי לך - זה יסלק את התולעת.
רוסי: טוב. (מפעיל עדכון חלונות בעברית, ולא עובד לו)
אני: אם הגרסה בעברית לא פועלת, תוריד את העדכון בשפה האנגלית.
רוסי: לא!!!!! אני לא רוצה שהוא יחליף לי את החלונות לאנגלית!!!
אני: לא, הוא לא ישנה את השפה של חלונות, זה רק העדכון בשפה שונה, זה בסדר.
 
(סיימנו להתקין את הדברים שצריך, הוא לא עזב אותי עד שכל ההתקנה הסתיימה)
 
אני: אוקיי, סיימנו, תודה רבה לך וגלישה נעימה.
רוסי: ומה לעשות שוב שהמחשב יכבה?
אני: המחשב לא יכבה יותר, סיימנו, הכל בסדר.
רוסי: אה... ועכשיו אני מוגן לתמיד בפני כל הוירוסים שיהיו?
אני: לא, טיפלנו רק בתולעת הספציפית הזו, אני לא יודע מה יהיה בעתיד...
 

שיחה 2: משימה בלתי אפשרית.
 
מאלו אני הכי מפחד; אנשים שכשאתה מכניס את הפרטים שלהם למערכת לקוחות - אתה רואה פירוט של 8 שיחות ביומיים האחרונים, וברור לך שאתה לא יוצא מזה חלק.
כאלו שניסו איתם כבר הכל וכלום לא הצליח, ועדיין לא קולטים שיש להם בעיה במחשב, ומתעקשים שתפתור להם את הבעיה בטלפון.
 
ואני "זכיתי" לפגוש את הגרוע מכולם: הפרופסור.
 
הפרופסור הוא בדיוק אחד מאלו שחמש שיחות עם תומכים בכירים לא הצליחו לפתור את הבעיה שלהם, אבל הוא אדם גאה מדי בשביל להודות שהמחשב שלו דפוק (ואפילו כשכמה חלונות לא הסכימו להיפתח כשהקיש עליהם).

במקום זה הוא הציב לי משימה על המשפט הראשון שלו:
"נמאס לי! אני מוכן לעשות כל מה שתגיד לי, בתנאי שאתה לא אומר לי להיכנס ל'לוח הבקרה'..."
 
אשכרה כמו "חפש את המטמון", מסלול מכשולים, כתב חידה.

איך מגדירים חלונות XP (ועוד עם תקלה חמורה כמו שלו) בלי להגיע ללוח הבקרה?
הכל נמצא שם! ואפילו אין לו קיצורי דרך נורמאליים!

בסוף הצלחתי לחבר אותו לאיזה שרת זמני, והייתי צריך להתחייב בפניו שהתקלה לא תחזור על עצמה.
איך אפשר להתחייב לכזה דבר?
שיתחייב בפני שהוא לא יהיה שמוק יותר אף פעם! נראה אותו!
 

שיחה 3: התחמן.
לקוח: שלום, אני לא יכול להדפיס מהאינטרנט.
אני: מה הוא כותב שאתה מנסה להדפיס?
לקוח: הוא כותב שלא מותקנת מדפסת.
אני: ושאתה מנסה להדפיס ממקום אחר? מוורד? מאקסל?
לקוח: אהההה... עכשיו שאתה שואל... גם משם אי אפשר להדפיס.
 

הוא החליט שמכיוון שאין לו כבר אחריות למדפסת, הוא יצליח להערים עלי להתקין אותה עבורו, בטענה שזה קשור בעקיפין לאינטרנט...
חביבי, אותי לא עשו באצבע, אותי עשו ביד! (לא נשמע טוב, נכון?).
 

שיחה 4: המעופפת.
 
לקוחה: שלום, אני קיבלתי משחק ברידג' על סי די רום מרובע, והוא לא מתאים לכונן שלי.
אני: תראי, אנחנו לא תומכים במשחקים, אנחנו תומכים רק באינטרנט ובמה שנלווה.
לקוחה: אז רק תגיד לי איפה אני לוחצת שיפתח לי הכונן שאני אוכל להכניס את התקליטור שלי.
אני: יש לו חלק כסוף כזה מלפנים?
לקוחה: (בהתלהבות) כן, כן!
אני: זה לא כמו סי די רום, תחפשי במחשב שלך חריץ שאפשר לדחוף אותו לשם, ותדחפי כשהחלק הכסוף קדימה.
לקוחה: רגע, אז לא צריך ללחוץ על כפתור כדי שישלף הכונן? אתה אומר שדוחפים את זה?
אני: כן.
לקוחה: לא במסך, נכון? במחשב עצמו?
אני: כן.
לקוחה: ואם אין לי מקום שמתאים לזה, זה יכול להיות?
אני: כן, אולי אין לך כונן מתאים.
לקוחה: אה... ותגיד לי, אתה יודע מה זה דוס?
אני: תראי, אני לא יכול לעזור לך עם התקנת משחקים, אני מצטער... זה לא בגבולות התמיכה...
לקוחה:...
אני: אולי תבקשי שישלחו לך את זה באי מייל במקום?
לקוחה: מה?! אפשר?!
אני: כן, אפשר. ואם תהיה לך בעיה עם הקבלה באי מייל, את כבר יודעת למי להתקשר...
 

ההתנשמות
ברגע שאתה מקבל שיחה והצד השני נאנח בקול, ומכל הלב, עוד לפני שהספקת לומר "שלום", זה אומר שאתה הולך לקבל שטיפה בעוד כמה שניות על זמן ההמתנה שלו על הקו, על התקלה המתמשכת, ועל כל תחלואי החברה המודרנית.
פחד.
 
 
אז עכשיו, שאתם יודעים קצת ממה שעובר עלי על בסיס יומי, אנא, הושיטו לי יד וכשיבואו המתרימים לדלתותיכם; תרמו ביד רחבה.
 
ובברכת "שאו ציונה נס ודגל"
אפרד לעת עתה.
נכתב על ידי , 17/9/2003 04:28  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 44



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לE-male אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על E-male ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)