שירת הבירבור

הדברים הקטנים שחשובים בחיים

כל הדברים שאדם משיג בחיים:

עבודה, קרירה, משפחה וחברים.

כל זאת יפה וחשוב עד אין ספור,

אך ישנו דבר שמשאיר כל זאת מאחור.

כל בן אנוש מתאמץ להשיג בתקופתו,

יוקרה, אושר ואמון מהסובבים אותו.

אישה תומכת, ידע והשכלה,

ילדים אוהבים ומשרה מכניסה.

איש ממוצע יחשוב כמשמעו פשוטו,

 שזה תמצית האושר במהותו,

כמעט כל העולם חושבים כמותו,

זאת כל מה שצריך אדם לפני מותו.

אך אניני טעם, כמוני, לפרוטוקול,

יגידו שאכן, חשובים אלו מכל,

אך לא קם, ולא יקום תחליף,

ליציאה טובה, עם ריח מדיף.

כן, יציאה בריאה, עם תוכן ונשמה.

פליטה הגונה, חתיכה שלמה.

עם ריח ארומה, וקולות באוויר,

ניצחון קטן לנפש, וסיפוק אדיר.

צליל הפגיעה במים, והשפריץ שעוקב,

זה כל מה שבר דעת אוהב.

אז אם כל הכבוד לכל המלומדים,

שאמרו מה לדעתם נחוץ בחיים,

אני טוען, הלכה למעשה,

שכל שאר הדברים הנקובים הם "פאסה".

אז לכל מי שחפץ ביציאה שהיא להיט,

חשוב להוסיף למזון קצת סיבית,

אך לא יותר מדי, שלא יצא מחית,

ולאווירה הסובבת, כדאי גם שעועית.

כי מה כבר מאחד את כל תושבי הארץ?

שכולנו אוהבים לחרבן בכיף, במרץ.

כי יסכימו השומעים בלי לחשוב פעמיים,

שאין המשתווה להורדת המים.

כל אזרח ותושב של כל עיר בכוכב,

לשחרר קצת מעמסה מהמעי הגס יאהב.

ואכן בסך הכל, חירבון נחמד,

היא זכותו הטבעית של בן כל מעמד.

העניים והעשירים, כולנו מתאחדים,

אל מול האסלה החילוקים נשכחים.

ויש רק לזכור שבנושא ה- ANUS

יש לכל תושבי העולם קונצנזוס.