RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2003
והפעם: אני בתור! אני! אני בתור...
שימו לב קוראים יקרים, בשל המצב הכלכלי הקשה, אבקש מכל אחד לתרום למאמץ החיסכון בבלוג;
מעתה: לחיצה על כפתור קטן - חצי מיכל
לחיצה על כפתור גדול - מיכל מלא
לחיצה על שניהם יחד - מיכל ינאי
תודה רבה, וקריאה מהנה.
נ.ב. - וסליחה שלא הבאתי לכם שום דבר לחג... מי שרוצה יכול להדפיס את הבלוג ולכרוך אותו בכדי לקבל אותו כספר שי. לחליפין, למי שמעדיף, יש את האופציה לקבל מנוי לבלוג זה בחינם (רק הכניסו את כתובת האי מייל שלכם מצד שמאל).
לקוחות 1
גיליתי שלקוחות אוהבים לשמוע על לקוחות אחרים שיצא לי לתמוך בהם.
אני חושב שזה בגלל שהם נהנים לשמוע שהם לא הכי איטיים או סתומים שהיו לי.
זה נותן להם רגיעה קלה לחשוב שיש גרועים מהם בעולם.
לקוחות 2
לקוחות מתקשרים אלינו לתמיכת האינטרנט על כל תקלה שיש להם במחשב, בלי להתבייש.
אני תוהה אם הם מבינים שזה לא קשור לאינטרנט - וסתם מנסים את מזלם, או שהם באמת סתומים.
מתקשרים אלי לקוחות שהמחשב שלהם לא נדלק או שהחלונות לא עולה, ושואלים אותי מה לעשות.
הם באמת חושבים שאני אצליח לפתור את התקלה שלהם דרך הטלפון? מה אני יכול לומר להם לעשות שהם עוד לא ניסו?
כשהאינטרנט המהיר יגיע...
לקוחות האינטרנט האנלוגי (החיבור הישן, הרגיל) בטוחים שברגע שהם יעברו לאינטרנט המהיר כל הצרות שלהם בעולם יסתיימו.
הרבה אני שומע "אני מצטער שהמחשב נדלק לאט, אין לי אינטרנט מהיר עדיין"
מייקרוסקופ
אמרו ילדים, האם גם אתם משתמשי תוכנת חלונות של חברת מייקרוסקופ?
אין לכם? חבל... לכל כך הרבה לקוחות שלי יש מוצרים של חברת מייקרוסקופ, שאפילו אני שוקל לעבור לשימוש בהם!
מעניין מי מנהל את החברה? גיל בייטס?
למה אתה מרביץ לעצמך?
מכירים את ההתעללות הזו, כשהייתם קטנים והיה איזה שמוק שתפס אתכם בשתי הידיים, והתחיל להרביץ לכם עם הידיים שלכם, תוך שהוא אומר:
"למה אתה מרביץ לעצמך?!... למה אתה מרביץ לעצמך?!..."
האף שלך אצלי!
זן נוסף של התעללות של מבוגרים בילדים קטנים וחסרי ישע, זה להחזיק את האגודל בין שתי אצבעות ולנפנף מול הילד "גנבתי לך את האף"
אני לא זוכר מה חשבתי שעשו לי את זה כשהייתי ממש קטן, אבל לא נשמע לי הגיוני שאיזה ילד, ואפילו רך בשנים, יאמין לבלוף הברור הזה.
"יש לי את האף פה איתי, מה אתה בא להיסתלבט עלי עכשיו?! גם ככה אני בקושי יכול ללכת לשירותים בעצמי... מה עכשיו באת לי?..."
האצבעות
כל ילד באיזה שלב בהתפתחות שלו מגלה שהוא יכול לעשות משהו בגוף שלו שאחרים לא יכולים לעשות (למיטב ידיעתו),
והוא מה זה מרוצה מעצמו. יום שלם אפשר לראות אותו מסתובב בין חברים ואומר: "תראו מה אני יכול לעשות עם האצבעות שלי..."
החברים, בתגובה ימהרו לנסות את הטריק גם הם, ולאחר ניסיון כושל ימהרו למצוא תגובה הולמת, ולהראות דבר שרק הם יכולים לעשות...
אם עכשיו מישהו יבוא אלי ויראה לי מה הוא יכול לעשות עם האצבעות, אני אראה לו מה אני יכול לעשות עם שלי (אצבע משולשת למשל)
איש המנורות
בביקורי בסופרלנד בשבוע שעבר עבר במוחי (הקודח) רעיון מוזר: האם יש מישהו שתפקידו לדאוג לתקינותן של אלפי הנורות הצבעוניות המעטרות את הפארק?
מי האיש הזה שצריך להסתובב בפארק עם נורות בעשרות צבעים ולהחליף כאלו שנשרפו?
איך הוא מגיע למנורות באמצע של הגלגל הענק?
איך הוא לא משתגע? הן רק נשרפות כל הזמן!!! ויש כל כך הרבה!!! איך הוא יכול לבחון את כולן?!
האם לא בא לו לפעמים ללקק את בית המנורה בעודה בחשמל?
עקיפות בתור(הזהרה: לא מצחיק, סתם משהו שאני חייב להוציא מהמערכת)
תופעה מרתיחת דם שנתקלתי בה בביקורי הנ"ל בסופרלנד היא העקיפה המאסיבית בתורים.
בלי מצמוץ עקפו אותנו חבורה של 10 בנות שהיו יחד, פשוט זחלו מתחת למעקה של התור והתייצבו לפנינו.
מיילא אם היה מדובר רק בילדים קטנים, אבל אנשים בגילי ואף מבוגרים יותר, פשוט עברו קדימה בלי בושה, תוך מלמול איזה תירוץ.
פתאום כולם חברים: "זה בסדר, הוא שומר לי את התור - אני איתו..."
ושום ערך לא קדוש יותר.
זוג ילדות קטנות (בנות 7 לכל היותר) פנו אלינו בנימוס ושאלו "אפשר לעקוף אתכם בבקשה?". בלי סיבה, בלי תירוץ,
פשוט ניסו את מזלן. הן לא יכלו לעקוף אותנו בפרעות - כי הן ידעו שהן ידחפו בחזרה אחורה בבושת פנים, אז הן פשוט ביקשו יפה.
למה אתם חושבים שהזמן שלכם יותר חשוב מהזמן שלי או של האחרים בתור?
אם עקפו אתכם, זה אומר ששברו את הכלים ומותר הכל?
אנשים כאלו הם בדיוק האנשים שברגע שיש שינוי קיצוני במדינה - יעשו מה שבא להם: ישברו חלונות ראווה, יגנבו, ישרפו... כמו בבגדד.
הייתי אומר להם את כל הדברים האלו בפרצוף, אבל מדובר ברשל"צ ולא רציתי לגמור עם סכין בבטן.
פתאום קם אדם בבוקר
מכירים את זה שאתם מקיצים בבוקר, עדיין חצי ישנים, מטושטשים לגמרי ולא יודעים איזה יום ומה השעה.
ופתאום קופצת לכם מחשבה בראש: "היי! היום חופש, אני לא צריך לעשות כלום..." וזו תחושה מדהימה של סיפוק יחד עם ההתכרבלות המתקדמת הזו.
ופתאום השעון המעורר מצלצל לידכם, וכשאתם שולחים יד להשתיק אותו אתם נזכרים שכיוונתם אותו אתמול בלילה כי צריך להגיע לעבודה בזמן...
ואז השנטי והסבבה מתחלפים בחרא על הנשמה, שמלווה אותך שעות אח"כ.
חולה
יש לי את התחושה הזו של מחלה שמגיעה... הוווו בייבי.. זה הולך להיות קשה...
אם אין עדכון במשך שבוע מהיום, סימן שצדקתי ונהייתי חולה.
אדאג לפתוח רשימה מעודכנת ובה הטמפרטורה העדכנית של חום גופי, לידיעת הציבור (ושומר נפשו ירחק!)
אויה לי שכך נפלתי לי למשכב. מי יצילני מי? מי הוא שיביא מזור לדווי...?
אוי ואבוי לי... שד בא לקחת אותי... מי יציל אותי... חבל, כל כך צעיר...
שנה טובה!
אסף.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
