גמבה
- אני גם בא!
- כן?!...ואני פילפל!
יכולתי לנתח במשך פוסט שלם עד כמה המשפט הזה רע ולקוי מיסודו, מה גם שהוא כל כך נדוש וסר טעם. ועדיין אנשים משתמשים בו.
אם אפשר לקרוא להם אנשים.
גם אני פילפל.
פרפר נחמד
תמצאו פרק מיוחד של פרפר נחמד לכל חג ומועד בשנה: חגי תשרי, פסח, טו' בשבט...
אז למה לא עושים פרק מיוחד לכבוד יום השואה? אני חושב שגם הילדים צריכים לדעת!
הנה התסריט המשוער:
נכנס זקן לסט.
שבי: אוזה... אוזה... יש פה סבא אחד!
אוזה: אולי זה חבר של סבא נחמן?
שבי: יווווו... הנה אפי!
(נכנסת אפי לסט)
אפי (לזקן): שלום לך מר בלוך!
בלוך: בוקר טוב.
אפי: שבי, אוזה, תכירו את מר בלוך.
אוזה: שלום מר בלוך.
בלוך: שלום אוזה, שלום שבי.
אפי: מר בלוך הוא ניצול שואה.
שבי: יאאאאא... מה זה שואה?
אוזה: אוי שבי, שואה זו עיר בגרמניה, נכון אפי?
בהמשך הפרק דודו ינגן על מפוחית את "עמוד האש", סבא נחמן יספר על חייו במסתור מהנאצים ויגער בבץ שאסור לזרוק אוכל,
פינגי ישיר את "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" בגרסה אקוסטית, ועוזי יקריא פרק מיומנה של אנה פראנק בגרסה המצויירת.
גם הפינה רגע של התעמלות לא תישכח:
אחת ושתיים - ערימה של נעליים
שלוש ארבע - מספר מקועקע
חמש ושש - המוות לא בושש
רדיו
בנסיעות, איך אתה יודע שאתה "נוט אין קנזס אנימור"?
לפי הרדיו!
ברגע שהתחנה האחרונה מהקבועות שלך נעלמת לטובת רעש סטאטי מלווה במילמולים בערבית פה ושם, אתה יודע שאתה כבר לא בבית.
כשאתה מחפש תחנה אוטומטית, ומוצא תחנה אחת בעברית על כל 10 בערבית.
או הכי גרוע: כשאתה מחפש אוטומטית והמספרים רצים עד הסוף, ומתחילים שוב מההתחלה עד אין קץ. אז אתה יודע שאתה פשוטו כמשמעו בסוף העולם. תיזהר שלא ליפול מהקצה.
ערבושים
אתם חושבים שהערבושים מבדלים בין השירים שלהם?
לי הכל נשמע אותו דבר. תמיד אותם כלי נגינה. תמיד הכינורות עם החליל הצרוד, והזמר שנשמע כאילו הוא בוכה או שנתקע לו מקל של מגרפה בתחת.
אף פעם לא תשמע שם סולו סקסופון, או קטע מעבר חינני של קסילופון. ערבים יו נו...
אני לא יכול לשמוע את הקולות האלו אפילו לחצי דקה. אני מעדיף לשמוע סולו מכסחת דשא אנפלאגד.
שלט
יש בצומת תל השומר-אלוף שדה שלט עם שני חצים ; האחד מצביע מערבה וכתוב "דרך באחריות רמת גן" וחץ מזרחה: "דרך באחריות מע"צ"
השאלה הנשאלת היא; אם יפול חס ושלום השלט הזה. מי מהגורמים יהיה אחראי על תיקונו?
פינתו של צחי נוי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
