שירת הבירבור

אות
שימו לב איך אות אחת יכולה לשנות משפט ב- 180 מעלות:

- יהלום לאישה
- יהלום באישה

עלילות הרשל'ה
מספרים על הרשל'ה שאמו שלחה אותו בוקר אחד לקנות גפרורים בצרכנייה השכונתית.
הלך הרשל'ה שמח וטוב לב ורכש את הגפרורים האמורים. בדרכו חזרה החליט לבדוק את תקינות הגפרורים.
הוא הבעיר גפרור אחד - וראה כי טוב והאש אוכלת בו כפרי בשל. שמח הרשל'ה, אולם חשש כירסם בליבו: שמא הגפרור הבא לא יצלח כראשון.

מיהר והדליק עוד גפרור, ואולם גם זה בער באור יקרות. וכך גפרור אחרי גפרור בדק הרשל'ה עד כי בבואו לביתו גלתה אמו כי החפיסה ריקה. אויה הרשל'ה, אויה לך!

ולמה אני מביא בפניכם מסיפורי שלמה אבס? כלום אין נושאים נורמליים לדון בהם?
ובכן לקוח מסויים היום הזכיר לי את הסיפור הזה, כשהתעקש להשאיר אותי על הקו דקות יקרות מפז תוך שהוא מסביר לי :
"אוקיי, האתר הזה עלה, אבל אולי האתר הבא לא יעלה....".
ניסה אתרים מהארץ, ומחו"ל, ואת הדואר, והצ'אט... ורק אז אחרי שהוא השתכנע שכל הרשת תקינה, שחרר אותי לנפשי.

השקט שאחרי המזגן
מכירים את הרגע הזה שאיזה מזגן בבניין מפסיק לעבוד פתאום ומתכבה, ואתם פתאום קולטים איזה שקט נעשה.
כאילו מישהו בא והוציא לכם מהאזניים את הלחץ שהיה אגור בהן כל כך הרבה שעות. ואתם אפילו לא הבנתם כמה הרעש שלו מעצבן אתכם.

כל כך מתרגלים לרעש הנוראי הזה, שפשוט הגוף משלים עם קיומו ולא שמים לב אליו, עד שהוא מפסיק בשניה אחת, וההקלה היא כל כך מוחשית שפשוט אבן נגולה מעל אוזניכם.
למעשה אתם שומעים את השקט!! את ה-אין רעש. וזה עושה כל כך טוב על הלב.

סבלנות
הרבה לקוחות שואלים אותי איך יש לי כל כך הרבה סבלנות.
ואכן, אני בעצמי שואל את עצמי - איך נעלמות להן 8 שעות של תמיכה כל כך מהר? איך אני יכול נפשית לסבול את זה ולא משתגע אחרי כמה שעות של
הגדרת אי מיילים לזקנות בנות 90, רוסים בני 10, וערבים בני זונות?
התשובה היא: כיבוי מנטאלי.

כחמש דקות לאחר שאני מגיע למוקד, המוח נותן לעצמו פקודת מעבר למצב חיסכון באנרגיה - ומכאן והלאה אני על טייס אוטומטי פחות או יותר. מעין שינה בהקיץ.

מדי פעם אני מתנער ממנה כשיש משהו שממש מצריך מחשבה ותשומת לב, אבל ברוב הזמן אני מנותק מבחינת זמן ותחושת מודעות עצמית.

מדהים איך הזמן עובר כשנכנסים למצב הזה, אני מקווה שאני לא אכנס אליו יום אחד ואצא ממנו כשאני בן 50 נשוי עם 2 ילדים וכלב חולה אסטמה.

אפצ'י!
קרה לכם שהתעטשתם כל כך הרבה שבסוף הייתם עייפים ממש והתחלתם לזלזל בכל אפצ'י, כאילו כבר אין כוח לעצור אותו והוא נוזל מכם החוצה והלאה... (משהו בסגנון פפפצ')

יא סתומה
מכירים את זה שנסתמת לכם האוזן בנסיעה או טיסה, ואתם מפחדים (כן, ממש מפחדים!) שהיא לא תיפתח, והלחץ יגבר ויגבר עד שמשהו באוזן יתפוצץ (ככל הנראה עור התוף, כי זה החלק היחידי שאני מכיר שם בבפנוכו של האוזן).

אני יודע שזה לא יתכן מדעית, אבל עדיין אני נכנס לפאניקה אמיתית שאולי-אולי אני אהיה המקרה הראשון של אדם שאיבד את שמיעתו עקב הבדלי לחץ אוויר בנסיעה.

לא אומרים איכס על רעל
חשבתי על זה: האדם הקדמון היה צריך לגלות בטבע אילו צמחים הם ידידותיים וטובים למאכל ואילו הם רעילים.
לחשוב כמה אנשים מתו בשביל לגלות מה ראוי למאכל... פשוט מצער...
ותחשבו כמה מינים של פטריות יש, רובן רעילות. ולא היו בתי חולים כדי לעשות שטיפת בטן. מי שאכל אותה - אכל אותה.

וכמובן שלא היו ממש דרכי תקשורת מחוכמות - ככה שבכל איזור בעולם אנשים נתקלו באותם הצמחים והיו צריכים לנסות אותם בעצמם, ולגלות על בשרם האם וכמה הם רעלים, מבלי להנות מניסיון העבר המר של בני האדם במקומות אחרים בעולם.

מעניין איך הם ערכו את הניסויים באוכל? חשבתי שהגיוני שהם ניסו את זה על בעלי חיים לפני שהם עצמם אכלו את זה...
אולי על קופים...

אז הנה בשורה לכל יפי הנפש שאוכלים טבעוני, מתנדבים בתנו לחיות לחיות, ותומכים בהסכם ז'נבה:

הבננה שאתם אוכלים להנאתכם(ולקיומכם...) נוסתה על בעלי חיים!
וגם הצלפים וגרגר הנחלים וכל החרא שאתם מפזרים על הסלט הירוק שלכם, גם הם נוסו מתי שהוא על בעל חיים זה או אחר!

רבותי; אם אתם קונים פירות וירקות כלשהם, אתם מאשרים בכך את הרצח והעינוי שהחיות האומללות סבלו לאורך ההסטוריה של המין האנושי!
בושו לכם!

אמא!!!!!!!!!!!
הנה התסריט הכי מעצבן בעולם. בגלל רגעים כאלו אני משתוקק לעזוב כבר את הבית:

שעת ערב מאוחרת. אני ישן שנת ישרים. אמא נכנסת לחדר שלי ולוחשת (בשביל לא להעיר אותי):
"אסף? אתה כבר מתכוון לישון עד הבוקר?"

עכשיו אני כבר בטוח לא אשן עד הבוקר! תודה רבה אמא! (וליתר דיוק אני גם לא אצליח להירדם בכלל עד הבוקר).

הייקו אחד ליום
"חבר'ה מי הפליץ?"
מבטים עלי נופלים.
"היי! זה לא אני!"

המלצה אחת ליום
כיוון ששכחתי לתת המלצה יומית בפוסט הקודם, הנה המלצה כפולה.
והפעם המלצת שירים: אתם מכירים אותם, אבל לא בטוח שידעתם איך קוראים להם.
מומלץ מאוד, מה איכפת לכם, תמחקו אחרי זה - לא טוב, לא כסף.

Mono - Life In Mono
Mozart - Pachabel Cannon In D minor

שירים נוספים בפוסטים הבאים.

פינת החידוד וההלצה של צחי נוי

נ.ב. - אני חושב שמיצינו את הקטע עם צחי? מה אתם אומרים?