חוט
מכירים את זה שאתם מגלים חוט שנפרם מאחד מפרטי הלבוש שלכם, ואתם מחליטים (מטעמים אסטטיים) לנתק אותו ממקומו?
הוא בחיים לא יוצא חלק- הוא מתחיל להיפרם בקצב מטורף, ולפני שהבנתם מה קרה, יש לכם סליל קטן של חוט ביד.
הכי גרוע שאתה מתפתה למשוך בחוט שמבצבץ מאחד הכפתורים, תוך שלוש שניות הכפתור אצלך ביד עם כל החוט שלו (אלו בינינו שלבשו מדים כבר, בטח ידעו על מה אני מדבר).
והלקח הנלמד הוא: יש חוט פרום? לך תביא מספריים!
החומה הסינית
בת"א יש מסעדה סינית ותיקה ורבת מוניטין בשם "הסינית האדומה".
להפתעתי (הרבה) גיליתי כי נפתחה לה מסעדה מתחרה: "החומה הסינית".
איזו חוצפה! מדובר בניסיון להוליך שולל את האזרח התמים שעשוי להתבלבל בין הצבעים: הסינית האדומה\הסינית החומה.
לדעתי יש מקום לתביעה משפטית על גניבת שם.
הייקו אחד ליום
בליטה על עורי;
עקיצה? חצ'קון? סרטן?
אם אמות תדעו.
נעימה
מכירים את המנגינות שמלוות את סרטי המתיחות של יהודה ברקן?
יש איזה 5-6 לחנים עיקריים (רובם מלווים בכלי נגינה שעושה "וואההה-וואההה-וואההה" בקול גבוה).
השאלה הנשאלת היא: האם מלחין המנגינות האלו תכנן מראש שהם ילכו לסרטי מצלמה נסתרת, או שהוא סתם החליט לכתוב לחן עליז תוך שימוש בכלי נגינה לא קונבנציונליים?
לדעתי צריך להוציא אוסף של לחני סרטי המתיחות שכולנו אהבנו (את הלחנים! לא את הסרטים!)
קו האל חזור
קרה לכם שהייתם עייפים ממש, וכל היום רק חשבתם על איך אתם חוזרים הבייתה ונכנסים למיטה, ופתאום שכבר הגעתם הבייתה אתם מתחילים להעביר את הזמן בכיף וממש לא משתגעים על ללכת לישון?
אני קורא לזה נקודת האל חזור של השינה;
ישנו פרק זמן מסויים שמהרגע שחצית אותו, לא תוכל להירדם, אפילו אם תרצה מאוד.
אפשר לקרוא לזה "להיות עייף מהעייפות", אתה כל כך עייף שאתה כבר עייף מדי בשביל לישון.
אני נוטה לעבור כל יום את נקודת האל חזור הזו בסביבות השעה 2, ובגלל זה רוב הפוסטים שלי נראים ככה.
וזה מביא אותי לנקודה אחרת:
נכון שזמן המיטה בבוקר הוא שווה פי מיליון בערך מזמן המיטה הזהה לו לפני שאתה נרדם?
כשאתה מתהפך במיטה בניסיון להירדם הזמן שעובר מבאס לאללה, ואין לך כוח יותר לשכב במיטה בציפיה לשינה, בעוד שבבוקר כל שניה היא יקרת ערך ואתה רק מתפלל שיהיה לך עוד כמה דקות.
למעשה אני מעדיף (ונוהג!) לשים לעצמי את השעון לשעה מוקדמת בהרבה משעת היקיצה שלי, ורק למטרת הרגשת ההנאה הזו שבידיעה שיש לך עוד זמן מיטה, בשעה שאתה זקוק ויודע להעריך אותו.
רגע של עברית - "קשישא"
החלטתי לנסות להכניס לשימוש מילה שלדעתי היא נשכחת ולא בשימוש די הצורך: "קשישא".
המילה הזו מצחיקה אותי לאללה, וחבל שהיא בשימוש רק בקרב אנשי אקדמיה משופשפים וציבור יוצרי הכתוביות בסרטים (יש מילים שתמצאו רק בתוך כתוביות תרגום, ולא תשמעו בחיים ברחוב - כמו למשל: ברנש, קשישא, ינוקא.)
המילה באה לציין קרבה ורגשות חמימים כלפי מכר (משהו בסגנון "אחי" אבל אליטיסטי יותר), המילה המקבילה באנגלית-בריטית: OLD CHAMP.
וכך תשתמשו בה במשפט: "יוסף, קשישא, זה יובלות שלא ראיתיך".
כאמור מילה שמבדרת אותי כל פעם מחדש - מצד שני אל תשחקו אותו יתר על המידה, שלא תאבד מהייחוד שלה. נסו ותהנו.
הגיג
כך תפנו לאדם הסובל מאי ספיקת כליות:
'will kill ya כליה your
ומאחורי הגב תאמרו עליו:
הוא נידון לכליה.
אומנות שימושית
קלטתם איזה בלוג נמצא במקום הראשון (מבין אלו שעשו עניין) כבר חודש?
"פורום אומנות שימושית של YNET."
אני אומר: מה זה פאקינג צריך להיות?
למי איכפת מסדנת המלחמים של פורטונה בגבעת עדה?!
איפה הרוח של הבלוגיה?! איפה התחושה האנושית, ההומור, הרגעים הקטנים...
והרי כל הבלוג מתבסס על לינקים לקבצי טקסט באתר YNET. אם זה של אתר YNET, למה הם מיקמו אותו בישראבלוג?!?!?!
על מנת להנות מקהל היעד של בלוג האומנות השימושית החלטתי להציע לקוראים אלטרנטיבה משלי(בתקווה לגנוב כמה קוראים):
שיעור ראשון - הכנת שרשראות מפסטה:
קחו חוט ופסטה בצורות שונות, השחילו את החוט בתוך הפסטה (אפשר לגוון בצורות) - בסוף קשרו והרי לכם שרשרת פסטה (שאפשר גם לבשל!).
בתאבון.
היצירתיים במיוחד יכולים לחזור על התהליך גם עם פופקורן (אבל אז צריך גם מחט). נא להוציא את המחט לפני האכילה.
שיעור שני - פאזל זכוכית דקורטיבי.
קחו כלי זכוכית (עדיף את הואזה שאמא קיבלה בירושה מהדודה מפולניה) - שברו אותו בתוך שקית. הרכיבו להנאתכם. (למתקדמים ובעלי הזמן הפנוי - ניתן לשבור לחתיכות קטנות יותר, להגדלת האתגר)
שיעור שלישי - שבשבות חרא
חרבנו לתוך שקית ניילון, אספו 6 שקיות כאלו ותלו אותם על קולבים ממתכת ששילבתם זה בזה (בצורת כוכבית),
תלו במרפסת והרי לכם מובייל\שבשבת לתפארת. בעלי הנפש האומנותית יכולים לאכול תירס לפני יצירת החרא, לשם הוספת גווני צהוב ליצירה.
שיעור רביעי - הכנסת מזלג לשקע חשמל.
הפכו אתם בעצמכם ליצירת אומנות בסגנון אפוקליפטי (נסו ותיוכחו בעצמכם!)
נ.ב. - אם כל הקוראים של הבלוג ההוא ינסו את השיעור הרביעי, אז הרי שעכשיו פיניתי לעצמי עוד מקום בדרך לראש הפסגה של ישראבלוג!
פנים ושמות
יצא לכם שהגעתם למקום חדש (כיתה\בסיס\מקום עבודה) וגיליתם שיש שני אנשים שנראים ממש אותו דבר והיה לכם נורא קשה להבדיל ביניהם?
לא מדבר על תאומים, הכוונה לאנשים שונים לגמרי, אבל שמזכירים זה את זה באופן ביזארי.
הסתובבתי בבסיס שלי שנה שלמה(!) עד שקלטתי ששני אנשים (שחשבתי עד אותו רגע שהם אותו בנאדם) עומדים אחד ליד השני באירוע בבסיס.
It blow my fucking mind!
הקטע הוא שהם אף פעם לא מודעים לזה שהם דומים, ואם תעיר לאחד מהם שהוא דומה לאחר-הוא יכחיש בתוקף.
לדעתי זה ניסוי של הממשלה, אבל אני לא אומר שום דבר בשלב זה כדי לא ליצור מהומה ציבורית בעניין.
המלצה אחת ליום
http://www.newgrounds.com/index.html
אתר ממש חביב, מלא סרטונים ומשחקים בפלאש שאנשים פרטיים עשו (ואפשר לשגר עבודות משלכם).
הרבה הרבה כיף .
זה סתם סרטון שפתחתי במקרה ושיעשע אותי במקצת:
http://www.newgrounds.com/portal/view.php?id=27980
תהנו!