שירת הבירבור

ריחות של בתים
לכל בית יש את הריח שלו. אצל כל בית הריח קצת שונה; לפי ההכנסה של בעליו, לפי עדה, לפי סוג בישולים, ולפי הסטוריה רפואית.
אפשר לזהות כל בית לפי הריח: בבית של עשירים יש ריח טוב בד"כ בגלל אובססיה לקישוטים מפיצי ריחות וסבונים יקרים בשירותים בכל מקום,
בבית של זקנים יש ריח של נפטלין ותרופות, בבית של יוצאי עדות שונות יש ריח של המאכלים המסורתיים שלהם, ובבית עם ילדים יש ריח של "ילדים"
וקשה לי להסביר אותו, אבל הוא דביק ומתקתק.
לאנשים קשה להריח את הבית שלהם, כי הם רגילים, ובשבילם הריח הוא נטראלי פחות או יותר.
אבל אם הייתי מנסה להגדיר את הריח בבית שלי : זה היה ריח של פופקורן שרוף (אבא שלי תמיד שוכח אותם במיקרו!)

המלצה אחת ליום
http://www.transience.com.au/pearl3.html

משחק הפנינים: משחק מחשבה ק-ש-ה אבל ממש נחמד.
אתה משחק אחד על אחד נגד המחשב; בכל סיבוב ישנן כמה שורות פנינים.
מותר לקחת בכל תור כמה פנינים שאתה רוצה מתוך שורה אחת בלבד (ומותר לקחת את כל הפנינים באותה שורה, ולפחות פנינה אחת בכל תור).

המטרה: להשאיר את הצועני המסריח עם הפנינה האחרונה (ולא לתת לו לתקוע אתכם עם הפנינה האחרונה).
וזה קשה. מאוד קשה. אפילו אם נותנים לו להתחיל.
אחרי כמה סיבובים תתחילו לקלוט מתי אתם נכנסים למבוי סתום ותתחילו ישר משחק מההתחלה לפני שהוא יזכה לנצח.

ואני מצטער מראש על עשרות השעות שהמשחק הזה יגזול מכם בניסיונות (אומללים) לנצח אותו.

מונה
הבנתי השבוע שאם היה לי מונה במכונית שהיה אומר לי כמה עולה הדלק שאני מבזבז, תוך כדי נהיגה (כמו מונה של מונית), הייתי מאבד את שפיות דעתי.
כאילו, כשאני בא וממלא דלק פעם בעשרה ימים בשווי 180 שקל הכל טוב ויפה, אבל אם היה לי מד במכונית שהיה מראה לי שעל העקיפה האחרונה ביזבזתי 2 שקלים -
זה היה משגע אותי לגמרי! הייתי מסתכל ר-ק על המונה כל הנסיעה, ולא על הכביש, מבכה כל שקל שביזבזתי, נוסע במהירות 40 קמ"ש בכביש מהיר, ושם בניוטרל בירידות.
אז אם מישהו חושב להמציא כזה דבר - אתה לוקח על עצמך עליה של 1500% בתאונות הדרכים בארץ - כי אף אחד לא יתרכז בנסיעה אלא בכמה כסף הוא מבזבז בכל רגע.

ישראכרט ידידי
לפני הצבא עבדתי בישראכרט בטלמרקטינג.
נזכרתי השבוע שפעם אחת כשנכנסתי לבניין ישראכרט נזכרתי באיזו בדיחה או משהו משעשע, וחייכתי לעצמי חיוך גדול ובריא כמו שאני אוהב.
אבל מה - השומרים בקבלה ממש לא אהבו את החיוך הזה ועצרו אותי לתיחקור חודרני(אפילו שהיה לי כרטיס עובד וכל אישור שרק צריך).
המסקנה המתבקשת: אסור לחייך כשאתה בא לעבודה, אחרת חושדים בך ; זה מכיוון שאין עובדים מרוצים בעולם - לא בישראכרט ולא בשום מקום -
אם אתה בא לעבודה אתה חייב להפגין את הבאסה הראויה, אחרת אתה בטח זומם משהו כמו רצח המוני באמצע המשרד בעזרת תת מקלע.
העבודה היא מוות, אבל היא חיינו.

הייקו אחד ליום
בוני כלבתי,
שוכבת דומם, נחה.
בוא נציק לה קצת...

בלונים
שמתם לב שבסרטים מצויירים - כשדמות מנפחת בלון (בפה), הבלון מרחף כאילו מולא בהליום?
ואחר כך מתפלאים שהילדים נכשלים במקצועות המדעיים!!!

שאלון לבנים בלבד

סתם שאלות שבוערות לי.
נשים; תתעלמו!

* הגעת לשירותים ציבוריים - והקרש (של הישיבה) למטה. האם תרים אותו או שתנסה להשתין דרכו מבלי לפגוע בקרש?
* אם החלטת להרים אותו בכל זאת, איך תרים (עם יד? עם רגל?)
* אם החלטת להשתין בלי להרים את הקרש, וטיפטפת עליו, האם תנגב בסוף או שתצא כאילו כלום לא קרה?

אפשר לענות באנונימיות, למטרת שלום בית.

ועוד אחד - לגברים בלבד
בנים - מכירים את זה שיש חתיכת חרא דבוקה בתוך האסלה כשאתם באים להשתין;
נכון שתמיד ננסה להוריד אותה בעזרת סילון השתן שלנו, תוך כיוון מדוייק?

לא נחקקו חוקים בעניין, זה לא ענף ספורט מוכר, ועם זאת: כל הבנים עושים את זה!
נפלאות הן דרכי הטבע.

(ומסר אחרון לכל הבנים שם בחוץ: אם אחרי השתנה אתם מנערים אותו פעמיים-שלוש, זה בסדר. מעבר לזה זה כבר נחשב אוננות.)

שאו ברכה,

אסף