פוסט זה מוקדש לצחי נוי. האיש. האגדה. הישבן.
הקוראים הקבועים ודאי זוכרים את פינת ההרזיה המדהימה והבלתי נגמרת שלו שליוותה אותנו במשך כמה שבועות טובים, והייתה מבוססת על הפרסומת הידועה לגלולות רז-קל בה השתתף.
אבל יש סוף לכל תעלול, וגם דיאטת הכסאח של צחי הגיעה בשעה טובה לסיומה (טוב, הוא הוריד איזה 10 קילו בשבוע, לפי הפרסומות, אז כמה אפשר למשוך את הסיפור... 20 שבועות מקסימום).
אז הנה ספיישל סיום הדיאטה המובטח (אם כי באיחור אלגנטי).
צחי, עשית את זה, אנחנו מצדיעים לך.
צח היה בחור חזק,
אכל הכל ולא זרק.
בריא היה - עד בוא היום
שבו התחיל לצעוק פתאום:
יש לי בעיות משקל!
אבלע בכיף גלולת רז-קל.
עבר שבוע וצחון,
נתקף מעט בחיוורון,
אך מתפנק הוא עוד יותר,
ושוב צועק ומתמרמר:
יש לי בעיות משקל!
אבלע בכיף גלולת רז-קל.
עברו שבועיים - הבחור
רזה ודק כמו גפרור.
אך שוב צועק ומתחנן
(בקול חלש - כי כוח אין):
יש... לי... בעיות... משקל!
אבלע... בכיף... גלולת... רז-קל.
חודש חלף לו, עיניכם הרואות,
וצח רק עור ועצמות.
מרזה שש קילו כל יומיים.
ומשלשל כמו אשד מים.
אם תמשיך ותרזה יתרחש פה אסון,
לבסוף תראה כמו מייקל ג'קסון,
הפסק את הדיאטה, חזור נא לבלוס,
לפני שהסיפור יסתיים בטוטאל-לוסט.
אך צח המשיך וליגלג על כולם,
עד שלבסוף התפוגג ונעלם.
שילשל עצמו למוות, מסכן שכמותו,
רק ערימת החרא - מצבה לגדולתו.
ואנו כולנו בבכי נמרר:
התאילנדית חמה, ואין איש שיקרר.
צחי נוי (1953-2004);
שחקן, דוגמן, התחת של המדינה.
יהי זכרו ברוך.
ורק בשביל להיזכר:
הנה כמה מרגעי השיא של פינת הדיאטה של צחי שפורסמו במהלך הפוסטים בחודשים האחרונים.
-------------------------------------------------------------------------------
* למען הסר ספק: צחי נוי עדיין חי (ייבדל לחיים ארוכים), ועדיין שמן כתמיד.
** האיור וכמה מהחרוזים לקוחים מהספר "יפתח המלוכלך" בהוצאת מודן. (כמעט וכתבתי "הוצאת מודם"...)
*** זהו! אין יותר פינת ההרזיה של צחי נוי! תמשיכו הלאה בחיים שלכם! כמוני...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
