שלוש בלילה, יד נעלמת מנערת אותי ומביאה אותי ליקיצה.
"מה זה?" אני שואל את עצמי מנומנם, "שוב תורי לעלות למגדל השמירה?, שיט, וכבר כל כך נכנסתי לשינה.... ועכשיו להיכנס לחרמונית ולצאת לקור עם הנשק... שכל כך חם ונעים לי פה במיטה... פאק!
אבל כשפתחתי את העיניים לא היה שם השומר שבא להעיר אותי, אלא בוני כלבתי שדרשה את הירידה הלילית שלה בתוקף.
ובזכותה מילים אלו מופיעות מולכם, שאם לא כן הייתי ישן עד הבוקר ושוכח מהבלוג קליל.
וואו? שיגעון!
כבר כתבתי פה בעבר על איך כל הלקוחות עונים כששואלים אותם "איזה דגם מודם יש לכם":
כולם אומרים ADSL \ הקטן הזה \ זה שלקחתי מבזק \ זה עם המנורות \ הכחול...
אבל הרוב המכריע פשוט אומר את המילה הראשונה שקופצת להם לעין כשהם מסתכלים על המודם : WOW
נפל היום דבר במוקד והוחלט בקרב יודעי דבר כי מעכשיו בכל פעם שלקוח עונה לשאלה הזו ב: WOW, שמים אותו שניה על "השתק" וצועקים "שיגעון" כדי שכל המוקד ישמע ויתפקע מצחוק.
וכן, זה ענק. וואו? שיגעון!
במוקד
והפעם רציתי לדבר על לקוחות כרוניים.
אנשים שאתה פותח את הכרטיס שלהם במחשב ורואה שהם מתקשרים כל יומיים בחצי השנה האחרונה.
אתה שם את הסמן על החץ גלילה ולוקח עשרים שניות עד שאתה מגיע לתקלה הראשונה שלהם.
וכל תקלה מוגדרת "תקלה לא בגבולות התמיכה" או "שם משתמש\סיסמא".
נתחיל בתקלה מהסוג הראשון:
אנשים כאלו מתעסקים עם תוכנות מפה ועד הודעה חדשה שהם הורידו ואין להם שמץ של מושג מה עושים איתם ואיך מפעילים אותם. כמובן שגם אנגלית הם לא יודעים.
כל הזמן מסבירים לילד המטומטם:
אני: ילד! אני רואה שכבר אמרו לך אתמול ושלשום ולפני שבוע: אנחנו לא תומכים בקאזה!
ילד: מההה? (כאילו זו הפעם הראשונה שהוא שומע את זה) אז מי תומך?
אני: לא יודע. אין תמיכה אני חושב. תשאל את החברים שלך אולי.
ילד: אז למה אנחנו משלמים לכם אם אתם לא תומכים בזה?
ואז אני צריך להסביר שאי אפשר לתמוך בכל התוכנות בעולם ושאנחנו עוזרים רק להתחבר לאינטרנט ולהגדיר מה שצריך, וכל השאר זה באחריות הלקוח.
הילד לא יתרצה מזה, לרוב נצטרך אח"כ לדבר גם עם אמא שלו ולהסביר גם לה הכל(בד"כ תהיה עצבנית וצועקת).
התקלה מהסוג השני (תקלת שם\סיסמא) היא של אנשים שבחיים לא ירשמו את הסיסמא שהם מקבלים על חתיכת נייר מזדיינת וישימו אותה באיזו מגירה לשעת הצורך.
הם גם אף פעם לא לומדים מטעויות העבר של עצמם וסומכים על עצמם שיזכרו את הסיסמא הזו (ואפילו יקחו אותה איתם לקבר).
יש לפעמים משפחות גדולות, ויש הרבה אנשים שמשתמשים באינטרנט, אחד מתקשר, מחליף את הסיסמא, לא אומר לאחרים, וככה כל הזמן חוזרים אלינו ומחליפים סיסמא (ועוד מעיזים לשאול: מה זה? איך יכול להיות שסיסמא מתחלפת בעצמה???)
ולאנשים כאלו אני אומר בלב תודה;
תודה על התעסוקה שאתם מספקים לנו במוקד. שאלמלא אתם - לא היה בנו צורך וכבר ממזמן היינו מחפשים עבודה במקום אחר.
דים-סאם
הסתובבתי היום בדיזינגוף סנטר למטרת שריפת זמן גרידא.
והנה משהו מעניין שנתקלתי בו בתפריט מסעדת דים סאם (למי שלא מכיר, זה הקרעפלעך של המזרח הרחוק... מסתבר)
ארוחת דים סאם מעורבת לזוג - 90 ש"ח.
חצי ארוחת דים סאם מעורבת לזוג - 49 ש"ח.
רגע רגע רגע... חצי ארוחה זוגית... זו לא פשוט ארוחה ליחיד?
אחוות הטבעת
מכירים את משחקי המחשבה האלו שאמורים לשחרר טבעת מתכת ממתקן עץ כזה?
אני מת עליהם. למעשה אני יותר אוהב לדעת לפתור את זה ואז לתת למישהו אחר להאבק בזה שעתיים מול הפנים שלי בשעה שאני צוחק עליו שזה ממש פשוט (אפילו אם לי אישית לקח שלוש שעות להבין איך פותרים את החרא הזה).
תמיד יש את הקטע הזה שממש כבר נמאס לך, ואתה עושה אלף צעדים בבת אחת ברגע טירוף מוחלט, ופתאום אתה שומע את הטבעת משתחררת ונופלת על הרצפה.
ואז אתה מרגיש גאון ומסתובב בבית בחזה מורם (למרות שסתם השתוללת עם זה כמו קוף שמתפלש בצרכים של עצמו ובמקרה התמזל מזלך והחידה נפתרה).
עכשיו אתה אומר לעצמך: זהו! הטבעת בחוץ, עכשיו אני אחזיר אותה ואז אני אבין בדיוק איך היא יצאה (יענו אותו דבר רק ברוורס). אז אתה יושב ומנסה להבין מאיפה היא נכנסת חזרה, קצת משחק עם זה, היא כמובן לא נכנסת מיד ואתה לא מיד מבין מה בדיוק הולך שם.
שתי דקות אחר כך אתה קולט שהיא כבר תקועה בפנים ואין לך מושג איך או מה עשית כדי שהיא תיכנס. וחזרנו שוב לנקודת ההתחלה.
תמיד התהליך של החזרת הטבעת לוקח אלפית מהזמן שלקח לך לשחרר אותה, ואח"כ אתה משתגע לגמרי, זורק את הצעצוע הארור הצידה והולך לקרוא את הפתרון המצורף.
פינת הסבתא הפולניה - משפטים שאהבנו
והפעם:
"מה זה? אתה יוצא בשעה כזו? מי זה יוצא בשעה כזו???!!! רק גנבים מסתובבים בחוץ בכזו שעה!!!"
(נ.ב. - אין לכם סבתא פולנית? תשיגו אחת!)
נשבע לכם ששמעתי את זה (מפי לקוחות)
1
אני: איזה חלונות מותקן לך במחשב, אדוני?
לקוח: פנטיום 4
2
לקוח: איף יו שאנל דה אינסטא-ליישיון (= If You Cancel The Installation)
3
לקוח: תראו, אני דיברתי איתכם לפני שלושה ימים, ואתם אמרתם לי...
(סליחה...אתה מדבר אלי? אני לא רואה פה אף אחד אחר, אז אתה בטח מדבר אלי?)
הייקו אחד ליום
אני ממש עייף מדי בשביל להמציא הייקו
אני אהיה חייב לכם אחד, אוקיי? :)
בפוסט הבא... אולי...
המלצה אחת לבלוג
האתר הבא הוא לא פחות ממדהים.
כולנו בטח כבר קיבלנו לאי מייל מקבץ אחד או יותר של תמונות ממנו.
מדובר באתר שעורך כל יום תחרות עיצוב תמונות בעזרת פוטושופ, בנושא חדש כל יום,
וכל מי שרוצה יכול להפגין את כישוריו ודימיונו וליצור בעזרת הפוטושופ שלו דברים שהם פנטאסטיים, מלאי קסם והומור.
שווה מאוד מאוד לשים את האתר במועדפים שלכם ולבדוק פעם ביום את התמונות שהמשתתפים הגישו לתחרות היומית. כל פעם אני מוקסם מחדש מהקסם והכישרון של המשתתפים (חלקם לפחות).
http://www.worth1000.com/
והנה רשימת כל התחרויות שנעשו בו עד היום - מומלץ מאוד לעיין (זהירות: עלול לגזול מכם הרבה שעות)
http://www.worth1000.com/galleries.asp
וברכות לעמית, מעצב הבלוג על זכיתו במקום השני בתחרות הזו שנערכה השבוע.
<לצפיה>
סחטיין עליכום.