שירת הבירבור

סוף?
אהלן חבר'ה. אני יודע שלא עדכנתי הרבה זמן...

אבל הייתה לזה סיבה...

וקצת קשה לי עכשיו לדבר על זה...
עדיף שאני אומר את זה וזהו:

מבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה עולה שלא נותר לי הרבה זמן להיות איתכם...

הסוף קרב.

ובאמת שלא הרגשתי שיש איזו בעיה...דווקא הרגשתי מצויין...  לא הייתי מוכן, לא עשיתי שום תוכניות מיוחדות.

הרופאים מדברים על פרק זמן ממש קצר שנותר לי לחיות...6... אולי 7 עשורים לכל היותר, אבל הם היו פסימיים אם אני אגיע אפילו לזה.
"זיקנה" הם קוראים לזה.

ומסתבר שלמרות כל הקדמה המדעית, עדיין אין לזה תרופה.
לכן אני מתכוון לנצל כל רגע שנשאר לנו יחד! תהיו חזקים בשבילי!

חישגד
מדי פעם אני מתפתה לקנות כרטיס גירוד. לא יודע למה, לא ממש זכיתי אי פעם. אבל אני מניח שלהמר זה יותר טוב מסמים.
מה הכי מבזה אותי במשחק המטומטם הזה? שאני מוציא 10 שקל על הכרטיס, וזוכה ב- 10 שקל.
מה הקטע פה? זו לא זכיה בכלל! הם מוכרים לך את הכסף שלך בחזרה וגורמים לך לחשוב "שאתה על הגל הנכון", שלמעשה כל מה שקיבלת זו הזדמנות לתפוס שכל ולברוח עם הכסף שלך, כל עוד הם נותנים לך.

אבל מה, אחרי ש"זכית" כביכול, לא יהיה לך נעים לבקש בחזרה את המטבע של 10 השקלים שבדיוק נתת למוכר... אז כבר תגיד לו להביא כרטיס אחר.
ואז כמובן הכסף כבר לא יחזור.

ולא משנה כמה פעמים תספור את ששת הסמלים המכוערים שם בכרטיס, בתקווה שתמצא במקרה 3 סמלים זהים, זה עדיין יהיה הפסד.
זו הפעם היחידה בחיים הבוגרים של בנאדם, שהוא סופר שוב ושוב עד 6, רק כדי להיות בטוח שהוא סופר נכון את ששת הסמלים, ממש כמו ילד בכיתה א שעושה שיעורים בחשבון עם האצבעות מתחת לשולחן.

אח"כ בכדי לנחם את עצמך אתה אומר "מיילא, זה פיס, זו תרומה לקהילה... זה למטרה טובה."
וכולנו יודעים שזה בסך הכל שכנוע עצמי מהסוג הכי עלוב שיש, רק בשביל להדחיק את הידיעה שביזבזת כרגע פעמיים משכורת יומית של איזה ילד בטאיוואן שתופר נעלי ספורט למחייתו באיזו סדנת זיעה סרוחה.

שעון מעורר
מאוחר בלילה (או שמא מוקדם בבוקר???) וצריך לקום בבוקר לפעילות מסויימת שנקבעה לך.
כמה זמן יש לי לישון? 6 שעות? זה מספיק. זה מטכ"לי; ככה כל החיילים ישנים בצבא.
הזמן עובר, אני עוד לא נרדם... בוא נראה; היו לי 6 שעות, עברה שעה ורבע... ובעצם אני צריך לקום עשר דקות מוקדם יותר כדי לרדת עם הכלבה...
אז זה בעצם רק 4 וחצי שעות...

וככל שאני מחשב יותר כמה זמן נשאר לי לישון, כך אני מונע ומרחיק מעצמי את השינה עוד ועוד, ולאט לאט השהות במיטה הופכת לבלתי נסבלת, עד שממש בא לי לקום ולבלוע מחפיסת כדורי השינה שקלטתי בארון התרופות... את כל החפיסה כלומר... וכבר להמשיך לישון לתמיד.

הלקח: אנשים! אם שפיות הנפש חשובה לכם; אסור לחשב אף פעם כמה זמן נשאר לכם לישון! כי אם מתחילים לחשב, אי אפשר להפסיק. החישוב לא נגמר! זה כל הזמן משתנה!!!

בספריית הוידאו
הדבר הכי דפוק שאפשר לעשות זה לקבוע עם חבר שאתה הולך לקחת סרט מספריית הוידאו, ושתדברו בסלולארי כשתהיה שם.
למה? כי אף פעם הוא לא יסכים על הסרטים שאתה תבחר. ואז השיחה הזו לא תיגמר בחיים.
זה, רבותי, מתכון מובטח להיווצרות גידול במוח בגודל כדור טניס (ובצבע שלו גם).
מהר מאוד תמצא את עצמך קורא את כל הסרטים שיש על המדף, אחד אחד, ובחלק מהסרטים, גם את התקצירים שמאחור. אם יש משהו אחד שהייתי מגדיר אותו כבזבוז זמן בעולם, זה היה זה.
זה, וכתיבת בלוג באמצע הלילה.

סוף חלק א' של הפוסט. המשך יבוא מחר\תיים...

נ.ב. - תזכורת לבמבה-מן!!!
אמרת "תביא לינקים לבלוגים אחרים, ותהיה ברשימת עושי העניין..." הגיע הזמן לפרוע את החוב!
אני רואה בך אחראי באופן אישי שזה יקרה השבוע!