לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שירת הבירבור


הדברים הקטנים שמהם מורכבים החיים. הבלוג מתעדכן כל יום, מלבד בימים שבהם הוא לא מתעדכן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2004    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
29      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2004

והפעם: קצת מהרבה, הרבה מכלום.


 

 

פרולוג
הגעתי פתאום לתובנה איומה:
אסור לי בחיים לצאת עם בחורה שקוראת את הבלוג שלי...
כל אוסף ההתחכמויות והניתוחים האובססיביים שלי לדברים הקטנים בחיים... הכל נמצא פה, גלוי לעין כל!
שום נושא שיחה שאני אעלה כבר לא יהיה מקורי... פתאום אני אקלוט את עצמי מדבר איתה על דברים שכבר כתבתי עליהם בבלוג, דברים שהיא כבר תכיר, ומכאן ועד התדרדרות גמורה בשיחה ושתיקה מעיקה הדרך קצרה מאוד.

אי לכך: עלמה צעירה, אם מצאתי חן בעינייך, הפסיקי לקרוא את הבלוג כרגע!
ואז אולי ישארו לי כמה נושאים לדבר עליהם בכל זאת בפגישתנו הראשונה (בתקווה שלבאות אחריה אני כבר אספיק לכתוב חומר חדש).

 

 

חריץ

 

אני: אתה חייב לי כסף!
חבר(בצחוק) : אין לי מזומן... אתה מקבל אשראי?
אני (מסתובב) : בבקשה, תעביר בחריץ.

 


בועות
מה יש לילדים קטנים ובלונים?
תן לילדים בקבוק של הפרחת בועות סבון, וקיבלת ילדים מאושרים למשך שעות.
אתה יכול להפריח להם בועות עד שיגמר לך בקבוק שלם של סבון כלים "פיירי", או שתעבור קריסת המערכת הנשימתית,
והם מצידם ימשיכו לרוץ ולפזז להם בין הבועות ויפוצצו את כולן באקסטאזה שלא נגמרת.

טוב, עד כאן זה לגיטימי ואף חביב במובן מסויים, ומוריד לך את נטל הזעטוטים מהראש למשך זמן מה.
אבל מה? מהרגע שהם גדולים מספיק בשביל לפוצץ בלונים, אסור ללעוס לידם מסטיק, ובטח ובטח שלא לעשות בעזרתו "בלונים".
הדבר הכי גרוע שאני יכול לדמיין כרגע (מלבד כמובן עדויות שואה למיניהן), זה ילד עם כף יד שחורה ממליארדי חיידקים שהוא צבר בארגז החול השכונתי כל הבוקר,
עפה לי ב- 30 קמ"ש לתוך הפרצוף ושוקעת לתוך בלון המסטיק שלי, רגע לפני שהוא נשאב חזרה לתוך לועי הסטרילי והאדמדם, כשבתוכו דבוקים כל אסופת הרוצחים המיקרוסקופיים הללו.
זה כמו לבקש מערפאת לק מהארטיק. זה כמו לנשק את היד של הרב כדורי אחרי "כריית פחם" מהאף. זה כמו לאכול פירור שנתקע לדודו זר בשפם.

הורים! חנכו את ילדיכם שלא דוחפים ידיים למסטיק של הזולת, אפילו אם זה נראה כמו בלון ורוד וחמוד, למען יאריכו ימיהם וימי.

 


פיפי
מכירים את זה שאתה חושב שיש לך הרבה פיפי, וממש מתלבט אם כבר צברת מספיק ממנו בשלפוחית כדי לקום ולהתרוקן, או שמא כדאי לצבור עוד קצת ממנו, ורק אז לקום ולרוקן הכל בצורה מרוכזת?
ואז, כמובן, תבוא ההחלטה שקמים להשתין (וזה חרא, במיוחד אם זה באמצע הלילה, כי עצם ההתלבטות לא תתן לך לשוב ולהירדם).
הו אז נתבאס לגלות שבעצם יש לנו בערך 4 שניות של השתנה רציפה, ועוד כמה טיפטופים סמליים לאחר מכן.
מה? זה הכל? בשביל זה קמתי? בשביל התרוקנות כל כך ריקה מתוכן? זה כמעט מבזה!
וואלה, אני מוכן להישבע שהיה הרבה יותר... זו השלפוחית שרימתה אותי!

 

 

תרגום רוצח
יושבים ורואים סרט באנגלית. יש רוצח מסתורי, עניינים, אקשן, הרבה דם.
ואז יש את הקטע שמצולם מנקודת הראות של הרוצח, ורואים דמות אחרת מולו אומרת:
"הו! נורא נבהלתי, איזו מזל שזו רק את..."
ואז מתבצע הרצח של אותה הדמות, ואנחנו לא זוכים לראות את הרוצח.

אבל מה? בזכות התרגום העברי כבר קיבלנו מידע ששאר הצופים בעולם (הנאור) לא קיבלו:
הרוצח היא נקבה ("זו רק את...")!

יופי! הכל הרוס, אני כבר יודע מי הרוצחת. ועוד מישהו בדיוק נרצח - הסרט שלי!

 


הייקו
מפגש משפחתי -
דודות נושקות יש לרוב,
טוב שיש שרוול.

 


במוקד 1
מגיעה אלי לקוחה ופותחת את השיחה במשפט ההיסטרי: "יש לי תקלה רצינית מאוד!"
יש טעם שאני אפרט לעומק, או מספיק שאני אגיע לפאנץ'- שבו אני מחליף לה את הסיסמא והיא מתחברת?

 


במוקד 2
בחלק ממודמי ה-ADSL מספר החיוג הוא 8,48 (מודמים מסוג גלובספן USB למי שמכיר).
הגדרתי היום חייגן למודם הזה עם אחת הלקוחות, והיא לא מתחברת, ושעות אני מסתבך איתה עם ניסיונות חיבור כושלים ושינויי הגדרות.
ואני שואל אותה שוב ושוב: מספר הטלפון שרשום זה 8 פסיק 48?
והיא אומרת "כן!, כבר אמרתי לך שכן!" בהחלטיות מטומטמת כזו. ומכיוון שאני בעצמי עשיתי איתה את החייגן, אז נטיתי להאמין לה.


נכון, ניחשתם, היא כתבה נקודה במקום הפסיק. ורק הבת שלה שמה לב לזה.


ואז היא שואלת בחצי צחוק "מה כבר ההבדל בין נקודה לפסיק?"

ההבדל הוא בדיוק ההבדל שבין להתחבר ולא להתחבר.
או ההבדל שבין 5 דקות שיחה ל- 25 דקות שיחה.
או ההבדל שבין שלוות נפש, לבין שיערות שיבה ורעידות בלתי רצוניות בגיל 25.

 

 

המלצה
חלומות צלולים.
למי שלא יודע, חלומות צלולים הם חלומות בהם אתה מודע לעובדה שאתה כרגע ישן וחולם חלום.
מצב זה מאפשר לכם לעשות ככל העולה על דמיונכם (אבל הרוב פשוט יעופו, אני יודע שזה מה שאני עושה תמיד כשזה קורה לי).
http://planet.nana10.co.il/lucidity/


באתר תמצאו שיטות, תירגולים, ותוכנות שיעזרו לכם להגיע למצב המדהים הזה, ואני מבטיח לכם שמי שחלם חלום שכזה,
בחיים לא ישכח אותו. זה לא כמו שום דבר שתחוו אי פעם. זה החופש המוחלט.
שווה להתמיד ולעשות את התרגולים שלהם (וזה כולל רישום חלומות), זה משתלם ובענק.
...וזה יותר זול מללכת לסרט...

 

 

אורגזמות נוסטלגיות משנות ה- 80!

 

שישאר בינינו

קיד וידאו


ולמי שזה לא אומר כלום; כנראה נולדת עשור מאוחר מדי :).
(או שאולי זה אני שנולדתי עשור מוקדם מדי).

 

 

המלצה 2

אחרי שהבטחתי דיסק צרוב בפוסט הקודם (ותודה רבה לכל מי שהגיב ונתן רעיונות), אמשיך עם מסורת הפירטיות הנלוזה שחקקתי על דגלי:
באתר הבא תוכלו למצוא קוד רישום ופריצה לכל תוכנה מסחרית (כמעט). מאוד נוח, מסודר, ואמין (כלומר שעדיין לא קיבלתי משם וירוס).
http://keygen.us/


וכמו שאומר השיר: ופרצת ופרצת ופרצת ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה.

 

 


נ.ב. - יצא לי לתמוך היום בננסי ברנדס!
ולכן אפרד הפעם בברכת; "שימי תבורי - עיניים גדולות!"


נ.ב. 2 - כולם מוזמנים להמשיך לתת רעיונות למשפטים בתרגום זוועתי, בסוף השבוע נבחר את הטובים ביותר.

נכתב על ידי , 23/2/2004 04:09  
130 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 43



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לE-male אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על E-male ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)