שירת הבירבור

מומולדת
זה קרה לפני 23 שנים ותשעה חודשים. מישהו עשה סקס. לימים התברר שהאדם הזה היה אבא שלי.
הוא כמובן לא ידע שהוא יהיה אבא שלי כשהוא עשה סקס לפני 23 שנים ותשעה חודשים. הוא כנראה רק רצה סקס.
אלמלא קיבל אבי את הסקס המבוקש היום לפני 23 שנים ותשעה חודשים, יתכן והייתם אתם, הקוראים הנכבדים, יושבים בדקה זו ממש ועושים משהו שונה לגמרי עם עצמכם, במקום לקרוא את שורות אלו.
אולי הייתם עושים משהו מועיל שהיה נותן לכם עונג ועושר פנימי שערכו בל ישוער, אבל קרוב לודאי שפשוט הייתם קוראים בלוג אחר.
איזה מזל שאבא שלי עשה סקס לפני 23 שנים ותשעה חודשים בדיוק, כי אם היה מאחר ביומיים, יכול להיות שממש בעמוד זה, היה כותב אסף קצת אחר, אסף שהיה חוגג יום הולדת רק עוד יומיים מהיום.
אז תודה לך אבא, על הסקס הנפלא. אני מקווה שהיה לך טוב כמו שהיה לי ב- 23 השנים האחרונות (את 9 החודשים ברחם אני זוכר רק במעורפל).

להלן סקירה קצרה על החיים שלי:
* 12 מרץ 1981 - נולד
* 13 מרץ 1981 - ננטש על מפתן הכנסיה.
* 16 מרץ 1981 - מתגלה עזוב על מפתן הכנסיה (שהתבררה להיות נטושה).
* 28 יוני 1984 - מסיים פעוטון עם תעודת הצטיינות ומילגה מלאה ללימודי גן חובה.
* 4 ביולי 1984 - יום העצמאות של ארה"ב.
* 14 בפברואר 1985 - בבדיקה שגרתית אצל הרופא מתגלה איבר מין גברי, אני מוכרז רשמית זכר.
* 1 ספטמבר 1987 - אני הולך לכיתה א'
* 3 ספטמבר 1987 - אני מצליח למצוא את הדרך בחזרה הבייתה מבית הספר
* 25 ספטמבר 1987 - אני רושם משפט שלם לבדי (הכולל את המילים "דנה", "נמה" ו"אוסאמה")
* 9 אוקטובר 1987 - יוצא לאור ספרי הראשון "התורה המארקסיסטית בראי הדורות".
* 20 מאי 1988 - נופלת לי שן ראשונה. בעקבותיה נופלות עוד 3 שיניים. הילד המכה מושהה מבית הספר ליומיים (שישי ושבת).
* 5 באוגוסט 1990 - אני ממציא את השפה הפגופלית - שפה של אדם אחד. כשלא נותרים לי חברים, אני מוותר על החזון וחוזר לעברית.
* 17 בינואר 1991 - נשלח להביא גירים צבעוניים מהשרת. החוויה הקסומה לא תישכח לעד. (פירוט בפוסט הבא)
* ינואר - מרץ 1992 - חודשים חסרים. בלאק אאוט.
* 15 מאי 1992 - נזכרתי פתאום מה עשיתי בחודשים האלו... למדתי בכיתה ה'... וואו, זה היה משעמם. לא פלא שלא זכרתי.
* 30 מרץ 1994 - מוצא תרופה לאיידס
* 31 מרץ 1994 - מאבד אותה (נשבע לכם שהיא הייתה לי בכיס כשיצאתי מהבית!)
* 4 בנובמבר 1995 - אני חותך ציפורן עקום, בעקבותיה נוצרת לי ציפורן חודרנית, זה נורא כאב. הרגשתי שכל המדינה בוכה איתי.
* 12 בדצמבר 1995 - איבר המין שלי מגיע לאורך המינימלי הדרוש; אני עובר ברית מילה.
* 8 אפריל 1996 - אמא קוראת ב"לאשה" שאני יכול כבר, בגילי, לעכל מוצקים. נו מור גרבר (מופז היה אומר: גרבר-גרבר).
* 10 אוקטובר 1999 - מתגייס על "פדופיל 64". לאחר 12 יום בכלא צבאי מתברר שזו הייתה רק שגיאה באיות, ומשחררים אותי לשירות החובה שלי.
* 1 פברואר 2000 - צומחות לי 2 שיערות על החזה, ועוד כמה מתחת לבית השחי. הרופא הצבאי אומר שזה טבעי ונותן לי אקמול (ואפילו לא גימל אחד!)
* 7 ליוני 2003 - אני מכריז על עצמאותו של הבלוג שירת הבירבור, ההמונים לא גודשים את הרחובות משום מה. לי זה לא מפריע.
* 12 מרץ 2004 - אני כותב בלוג ב- 5 לפנות בוקר לכבוד היום הולדת שלי. אני מרגיש שזה עלוב מאוד שזה מה שאני עושה ביום ההולדת שלי. ומתאבד.
* 13 מרץ 2004 - כוסית מדהימה דופקת לי בדלת ואומרת לי "אשלם לך מיליון דולר כדי לעשות איתך סקס לוהט פעם אחת". אני מסכים.

תוכניות לעתיד הקרוב
* להמשיך לכתוב לבלוג (אולי להוריד קצת את הקצב)
* למצוא חברה ממש ממש חמודה
* להבין כמה שרוט אני צריך להיות כדי לרדת על עצמי בבלוג שלי (ראה 14 בפברואר 1985)
* להתפטר מהמוקד של האינטרנט, ולמצוא עבודה כקופירייטר לכמה חודשים.
* לטוס קצת לחו"ל לארץ.
* להתחיל ללמוד באונ' ת"א באוקטובר (קולנוע\טלוויזיה+תקשורת)
* להפסיק להטריד זרים בתוכניות שלי לעתיד, שבטח לא מעניינות אף אחד.

ולקוראים החביבים; תודה שאתם פה לספוג את השטויות שלי, אחרת ודאי הייתי מהווה סכנה לעצמי ולסביבה המיידית שלי;
אלמלא הייתי מוציא פה את כל התסכול שאני צובר בעבודתי במוקד, מי יודע כמה חתולים נוספים היו מקפחים את חייהם בנסיבות מצערות וחשודות במיוחד.

ולכבוד יום ההולדתי שלי - כולכם מקבלים מתנה! מנוי חינם לבלוג "שירת הבירבור".
רק הכניסו את כתובת האי מייל שלכם במקום המתאים בראש העמוד (מצד שמאל), ותקבלו עותק טרי של הפוסטים העדכניים ביותר ישירות לתא הדואר, חינם אין כסף.

כן, בשביל הקוראים שלי - אין גבול כמה אני מוכן להקריב.

נתראה בפוסט הבא, בו אחגוג 363 ימים ליום ההולדת הבא שלי.

אוהב, אסף.