שירת הבירבור

והפעם, ברשותכם, או שלא ברשותכם (זה הבלוג שלי, אני יכול לקלקל אותו בכל צורה שבא לי!); נפתח היום בבדיחה שסיפרה לי לקוחה; ספויילר עצבני - זה לא הולכת להיות בדיחה מוצלחת במיוחד.

שקדתי על התקנה כלשהי עם לקוחה, ובסיומה המחשב עשה הפעלה מחדש.
במהלך ההמתנה לעליית המחשב החליטה הלקוחה להנעים את זמני וסיפרה את הבדיחה הבאה:

מהנדס, מכונאי ואיש מחשבים נוסעים באוטו. פתאום האוטו נתקע בצד הדרך.
המכונאי אומר... מה שאומר, המהנדס אומר... מה שאומר (וזה, כמובן הניסוח המקורי...)

קם איש המחשבים ואמר: חבר'ה, מה אתם שוברים את הראש - תסגרו את הדלתות ותפתחו אותן מחדש - והכל יסתדר...

עכשיו מגיעה שתיקה של איזה 5 שניות ארוכות כאורך הגלות... ולאחריהן אני לוחש, כמעט מתבייש להרוס לה;

"הממממ... אם הוא היה אומר לסגור ולפתוח את ה"חלונות" מחדש... זה יכול היה להיות יותר מתאים פה...."

ענתה הלקוחה: "וואלה, טוב אתה, עשית לי שידרוג לבדיחה..."

אם אתם אוכלים עכשיו - נא לשמור את הקטעים הבאים להזדמנות אחרת.

לא אומרים איכס על אוכל 1
גם אתם מסכימים איתי שהדבר הכי מגעיל שאפשר למצוא במקרר, זה השכבה הלבנה של השומן על העוף מאתמול?
50 שקל למי שמוכן לאכול כף של הגועל הזה!!!!

לא אומרים איכס על אוכל 2
לגמרי במקרה גיליתי את השיטה הטובה ביותר להפסיק את ההתמכרות למזונות עתירי קלוריות.
קחו את המוצר. השאירו אותו חשוף ובמצב מוכן לאכילה, בפינה נטושה בבית למשך כמה ימים.
לאחר פרק זמן הזה, קחו את המוצר, שוודאי הרקיב בצורה משביעת רצון עד כה; והריחו אותו.
אם הכל ילך לפי התוכנית - לא תרצו לאכול אותו יותר אף פעם.
נסו ותהנו (ההשראה, כמו כל ההמצאות הגדולות באמת, הגיעה במקרה לגמרי - בעקבות מפגש מצער עם מנה חמה(ספגטי בגבינה), שנשארה חצי אכולה על השולחן במשך כמה ימים).

לא אומרים איכס על אוכל 3
לקוראנו תלמידי בית הספר - לעת בוא חופש פסח המבורך הריני להזכירכם לא לשכוח בתיק את הסנדביץ שלקחתם לבית הספר  ביום הלימודים האחרון לפני החופש.
בכל שנה בערב החזרה ללימודים שבתום חופש פסח, הייתי מגלה איזה תפוח שנשכח בילקוט, אשר בינתיים סרג לעצמו סוודר פרווה עשוי עובש, או סנדביץ פסטרמה שעבר למצב הגולם שלו, לקראת גילגול הפרפר שלו שיבוא עם בוא האביב...

אז לכו כולכם כבר עכשיו ותבדקו שלא שכחתם בילקוט משהו אורגני... לפני שיהיה מאוחר מדי.

בגן 1
מכירים את זה שחופרים בור בחול בשפת הים, ובתוך הבור מתגלים מי ים?
נחשו איזה נוזלים מגלים כשחופרים בארגז חול בגן הילדים?

בגן 2
מזלי לא שפר עלי בחיים, ויוצא שאני גר ממש צמוד לגן ילדים (חובה\טרום חובה).
והקוראים הותיקים יודעים שיוצא שאני ישן לתוך הבוקר(או לתוך אחרי הצהריים אם לדייק).
הרבה פעמים (יותר מדי פעמים) יוצא לי להתעורר לצלילי איזה ילד מטומטם שמחליט לדפוק על איזה תוף מרים שהוא מצא.
אין דבר שמעצבן אותי יותר מזה בעולם -כל מכה כזו בתוף מקפיצה אותי. ואני מתחיל להתחמם מעצבים במיטה שלי...
על כל "בום" שכזה בא לי לרדת אל הילד המעצבן הזה, ולתת לו כזה בום, שכשהוא יתעורר ממנו הוא כבר לא יהיה ילד...

צפיה נעימה
גיליתי בממיר הדיגיטלי שלי ערוץ ממש מגניב - ערוץ "צפיה נעימה".
אם תפתחו עכשיו את ערוץ 1 בממיר הכבלים הדיגיטלי שלכם, גם אתם תוכלו להנות ממנו.

בערוץ "צפיה נעימה" יש רק תוכנית אחת שמשודרת 24 שעות;
התוכנית, כמה מקורי, נקראת "צפיה נעימה" וכשמה כן היא - היא מאחלת "צפיה נעימה" לכל צופי הערוץ הנאמנים באשר הם.

כמה חדשני ומהפכני!...והם אמרו שענף הסטארט-אפ מת....
אז בשעות קשות, בשעות לחץ ומשבר, בואו והתרווחו לכם מול ערוץ "צפיה נעימה" וגם לכם צפויה "צפיה נעימה" מאין כמותה.

סקר
האם אתם מהאנשים שזורקים מסטיק ברגע שנגמר הטעם?
או שאתם מסוגלים ללעוס את אותו המסטיק שעות עד שהפה מתעייף?

מחיאות 1
מכירים את זה שתמיד לפני תחילת מופע, כשכבר כל הקהל יושב ומחכה להופעה שתתחיל, יש את הקטע שמישהו מתחיל למחוא כפיים, וחלק מהקהל ממשיך ומצטרף אליו,
ככה שמאה אנשים יושבים ומוחאים כפיים להנאתם, בלי בעצם שום תזוזה על הבמה?
בד"כ מחיאות הכפיים האלו דועכות אחרי 15 שניות כשהאנשים מבינים שהמאמץ לא נושא פרי.

כאילו? מה הם חושבים? שהאמנים מאחורי הקלעים ישמעו את מחיאות הכפיים, ויחליטו לזרז את העליה שלהם?! 

ואם זו הופעה של 15 איש?

אתם מתארים לעצמכם את אחד השחקנים רץ באקסטאזה וצועק לכולם: "הקהל קורא לנו! מהר! לא יפה לתת להם לחכות! תפסיקו הכל ובואו לבמה!"

מחיאות 2
אם יש משהו שאני שונא בתוכניות אירוח זה שיושב שם תמיד איזה פוליטיקאי במעגל, ובשעה שאיזה זמר מבצע שיר מזרחי, הפוליטיקאי מנסה למחוא כפיים לפי הקצב ולמלמל את המילים של השיר, כדי שיראו שהוא "אנושי" ומקורב אל העם.
תמיד עושים עליהם קלוז אפ, והם אף פעם לא באמת יודעים את המילים הנכונות של השיר...
הם פשוט יושבים שם, מוחאים כפיים כמו בגן זהבה, ומזיזים את הפה כמו דיבוב רוסי על סרט קונג-פו יפני. עצוב-עלוב.

המלצה אחת ליום
ללא כל ספק אחד האתרים היותר טובים שנתקלתי בהם בתקופה האחרונה, והנוסטלגי ביותר:
http://www.tvclassic.net/

אתר ישראלי, סום וקסום ובשום ונפלא;

מלא מלא סדרות ששודרו בארץ החל משנות ה- 70 ועד היום.
מסודרים יפה, ממויינים, עם המון תמונות, קטעי צפיה בוידאו ושירי פתיחה לכל תוכנית.

איזה עונג זה לשמוע את מוש השור בהולנדית:

או את גברת פילפלת ביפאנית

או את פינוקיו בגרמנית

וכמובן את כל הגרסאות הישראליות הבלתי נשכחות.
מומלץ לבחון גם את האגף בעברית וגם באנגלית, כדי שלא יצא שתפספסו שום תוכנית (יש יותר תוכניות משום מה בקטגוריה באנגלית).

נ.ב.
לכל אלו שהתקשו לפתור את המיני-קווסט שהמלצתי עליו בפוסט הקודם, והתביישו להודות (או שנדנדו לי בלי בושה באיי סי קיו לעזור להם...)

להלן הפתרון השלם; תתביישו לכם שלא הצלחתם לפתור לבד (או כמו שאומר צחי בוקששתר - אם אני יכול, כל אחד יכול)
http://analogik.com/mm_rev_samorost.asp