שירת הבירבור

יצאו לי הגאזים
זהו, אני בשלבי גמילה מתקדמים מהרעל השחור הזה, דיאט קולה.
הצלחתי להפחית את הכמויות בצורה משמעותית - כך שאני שותה את זה רק בארוחת צהריים, ובמסעדות,
ולא בקבוק משפחתי שלם (ויותר) כמו שהייתי שותה עד היום.
תשאלו אם כן מה הביא לרפורמה המדהימה הזו, שיתכן ותמנע גידול סרטני אחד או שניים (מתוך כמה עשרות) במהלך ההסטוריה הרפואית העתידית שלי?

תקראו את הכתבה הזו, על ממתיקים מלאכותיים - ואולי גם אתם ניגמלו...

ואנונו
להלן קטע מראיון שנערך עם מרדכי ואנונו עם שיחררו:

"הם(שירות בתי הסוהר) אפילו ניסו לפגוע בי באמצעות המזון: נתנו לי לחם, ביצים, גבינות ושוקולד, בתקווה שאחטוף התקף לב או מחלות אחרות".
(מעריב 30.5)

הו מיי גוד!
זה בדיוק הדברים שההורים שלי האכילו אותי מאז שנולדתי!
עכשיו אני פתאום קולט מה הולך פה! ההורים שלי מנסים להרוג אותי!!!!!!!!!!!
איך לא חשדתי? זה כל כך הגיוני - לחם... ביצים... גבינה.... כל השנים אכלתי מה שהגישו לי כמו מטומטם! לא חשדתי לרגע! כצאן מובל לטבח!
אלוהים אדירים - יש רוצחים שחיים בחדר לידי!

בזוקה 1
גם אתם נהגתם שהייתם קטנים (או אפילו עד היום) לחשב כמה בזוקות ניתן לקנות בסכום מסויים שהוזכר?
"מה? המגאזין הזה עולה 20 שקל?! אפשר לקנות עם זה 60 בזוקות!"

נ.ב. - אני לא מעודכן במחירים של בזוקה בימינו, בזמני זה עלה 30 אגורות.

בזוקה 2
לכל בעלי המכולות - בזוקה זה לא מטבע נסחר מוכר בשום מדינה בעולם!
אז עד שאני לא אראה את השער היציג של הבזוקה מול המטבעות המובילים בעולם - תנו לי עודף אמיתי!

במוקד 1
אצלנו במוקד התמיכה, אם מישהו מביא אותה ביציאה מפגרת במיוחד, או בשאלה ברמה טכנית נמוכה מאוד, נוהגים להקניט אותו: "אל תהיה לקוח".

ואולם אני עצמי הייתי "לקוח" לרגע קל בשבוע שעבר, כשידידה שאלה אותי אם קיבלתי את ה-מייל שלה (MAIL), ואילו אני שאלתי בחוסר הבנה: "איזה מעיל?!"
גם בארזים נפלה שלהבת... לאיזובי הקיר שלום.

במוקד 2
נשבע לכם ששמעתי את זה - אייתתי ללקוח את שם המשתמש שלו.
כשהגעתי לאות Y - שאל אותי הלקוח איך מאייתים את האות הזו.
כן, התדרדרנו לכזה מצב שאפילו אות בודדת אני צריך לאיית.

מה פיתום 1
כשאני בבית, ומשעמם, אני מוצא את עצמי לא אחת במטבח עושה "ספירת מלאי" לתוכן הארונות במטבח.טוב, תפסתם אותי, לא רק כשמשעמם. תמיד.
זה לא שאני מחפש משהו מיוחד. זה גם לא שאני רעב במיוחד. זה פשוט הרגל קטן ומטומטם שפיתחתי לעצמי עם השנים.

המסלול קבוע ; דלת מזווה ימין- דלת מזווה שמאל- ארון תחתון ימין- ארון תחתון שמאל - ארון לחמים - מקרר - פריזר - חזרה למחשב.
אני יכול לעשות את המסלול הזה 3 ואולי 4 פעמים בשעה.

ושלא תבינו לא נכון - זה לא שתוכן הארונות שלנו משתנה 4 פעמים בשעה, למעשה אני יודע בעל פה מה יש בכל ארון בכל שעה נתונה, אבל עצם הבדיקה הזו מהווה את הספורט העיקרי שלי כשאני לא בעבודה.
לעיתים אני חוזר בידיים ריקות לחדר, אבל לעיתים הרבה יותר קרובות אני חוזר עם משהו לנשנש (לפצות על אובדן הקלוריות שבצעידה למטבח ובחזרה)

מה פיתום 2
החלטתי בשלב מסויים לעצור את הפיתום העצמי שלי ע"י שליטה מודעת במה שאני מכניס לפה במהלך היום - ובכך אולי לצמצם את נזקי הנשנוש המיותר.
ההחלטה אמרה - לפני שאני מכניס משהו לפה, אני שואל את עצמי - "האם אני באמת רעב כרגע?", ורק אם התשובה חיובית - יש אור ירוק לבליסה.

תאורטית זה נשמע אולי נהדר, אבל כשיש לך עוגיה ביד, ואתה שואל את עצמך את השאלה הזו-התשובה כבר ברורה מראש, עוד לפני שהספקת לשאול את עצמך-
כן! אני רעב עכשיו! תן לי עוגיה!

למעשה השאלה הזו מעצם יסודה היא רטורית - גם אם אני לא ממש רעב, אני צריך רק שניה בודדת בשביל לשכנע את עצמי שבעצם אני ילד סרבי קטן ומורעב וש"מגיע לי".
שמישהו יציל אותי מעצמי!

מצד אחד
גיליתי שאני יכול להירדם רק כשאני על צד ימין.
כל ניסיון להירדם בתנוחה אחרת יעלה בתוהו - וניסיתי כל תנוחה אפשרית במסגרת ההכנות לתחרות "שכיבה צורנית" ו- "רביצה בסגנון חופשי",
שהם חלק מענפי ספורט שאני שוקד על פיתוחם (במסגרת האולימפיאדה לספורט ההתבטלות).
גיליתי שגם אם יהיה לי נוח מאוד בתנוחת שכיבה מסויימת - כשאהיה ממש לקראת הרדמות ; אסתובב לצד ימין.
זה בלתי נמנע. אני לא יכול להירדם על צד אחר ולא יעזור כלום.

בית קברות לחיות
מי שנכנס אלי לחדר ומשקיע מעט תשומת לב יכול להבחין שהוא נמצא בלב ליבו של אתר יחיד מסוגו ובעל ערך רוחני רב - בית קברות ליתושים.

הקירות מספרים את סיפורם הכואב של עשרות יתושים גיבורים ללא חת, שחירפו את נפשם בשאיפתם הנואשת להקים דור צאצאים ולהזינם בכבוד.
אותם יתושים, שבאקט הירואי חדרו אחד אחד אל מבצר האויב על מנת להגניב טיפות דם אחדות לדור העתיד הממתין מזה רעב בשלולית בחוץ.
האבן תזכור את הקרב העקוב מדם שהתחולל ממש אל מול קירות אלו, ודמויות הגופות המרוטשות לא תתן מנוח לאף צופה שלב פועם לו.
אז בבואכם לחדרי, הרימו עיניכם לתקרה, למען תחלקו עמנו את זכר היתושים הנופלים, אלו, שלא זכו לראות אור בוקר באותם לילות חסרי שינה (שלי).

המלצות
לאחר שבדקתי וראיתי כי טוב, אני ממליץ לכל אלו שנמאס להם שמפוצצים להם את תיבת הדואר הצנועה שלהם עד אפס מקום -
להזדרז ולפתוח תיבה חדשה, שגודלה 1 ג'יגה (מעל 1000 מגה) בחינם!

אתר SPYMAC מאפשר לקבל את הדואר גם דרך האתר עצמו (כמו הוטמייל) וגם להגדיר אותו לקבלה דרך תוכנות הדואר (אאוטלוק).
וחינם, כבר אמרתי?

נ.ב. - למי שמוכן לחכות;  גם וואלה וגוגל עומדים להציע שירותים דומים בחודשים הקרובים. אבל למה לחכות?

ולא ברור לי באיזו שפה אירופאית מופיע האתר הזה,
אבל הם מעדכנים כמעט כל יום (בניגוד אלי), ויש שם כמה וכמה סרטונים ופרסומות מעולות מהעולם שעוד לא יצא לי לראות בשום מקום אחר.
(על התמונות אפשר לוותר ברובן, כי בין כך וכך הן לא בשפה שמוכרת לרובנו).

מומלץ להתמקד על הסרטונים (קבצי MPG \AVI)