שירת הבירבור

אוקיי! עשיתי את זה! נרשמתי למכון כושר!
לא עוד רפיסה מוחלטת באפס מעשה! לט'ס שייק דאט מאני מייקר!
אני נורא גאה בעצמי (כיפאק לאסף, היי!).

עד כאן החלק הטוב, להלן החלק הרע:

כל הפעילות המאומצת הזו בבת אחת, אחרי שנים של הזנחה גופנית פושעת באו על הגוף שלי בהפתעה מוחלטת ובחוסר הכנה נפשית מינימלית. ממש התנפלתי עליו מבלי שהיה יכול לצפות את זה.

הוא מצידו התנקם בי לא רע, ובלילה אחד הפכתי מצעיר תוסס לישיש גוסס;
הכל כואב! כל שריר, אפילו במקומות שלא חשבת שיש לך בהם שרירים!

כולם פתאום מפגינים נוכחות. ופתאום כל פעולה יומיומית הופכת למטלה של ממש.

לקח לי כמה שניות טובות להצליח להרים שקית לא כבדה במיוחד כי ניסיתי לעשות את זה בלי להתכופף עד הסוף...
ואז פתאום הבנתי איך מרגישים זקנים עם בעיות פרקים, שקשה לזוז, להתכופף ולהרים משאות,וקשה לישון בגלל שרירים תפוסים.
ויצא שגם אני הייתי קשיש ליום אחד. לא נורא, עבר לי.

אפקט הפרפר: כמה פרפורים חסרי משמעות בערב, עלולות להביא לכאב הרסני בבוקר אחר כך.

מה פיתום
אני חוזר מהעבודה, אחרי שכבר אכלתי כמות מרשימה של לחם צר ומים עוני, עד כי שבעתי למדי.
לא משנה עד כמה אני אדחה את מנהג הפולחן היומי שלי  - בסוף אני אגש למקרר, הלא הוא מקדשי בעל הנורה האוטומטית הבוהקת בחשיכת הליל.
כפי שהבטחתי לעצמי - לפני הטריפה הגדולה אני שואל את עצמי "האם אני רעב עכשיו" - והתשובה,כרגיל, לא מאכזבת  - כן! אני רעב! ... אבל "רק קצת" (ותסכימו שזו התקדמות!).
לפיכך אני מסכים עם עצמי ואף חותם על הסכמי עקרונות בראשי תיבות אצלי בשכל, וממהר לחפש "משהו קטן" כדי לסתום את הרעב הקטן והמרושע שהשתרש לי בקיבה.

ברם, גם פה, הכל רק בתאוריה.
כי אחרי היוגורט הקטן, מגיע גם סלט קטן, ואחריו איזו פרוסה עם איזה ממרח, והנה גם פשטידה שנשארה משלשום...  ואולי ביצה? כן! מזמן לא אכלתי ביצה!
מה? ואחרי כל זה לא נאכל איזה קינוח בשביל הטעם הטוב בסוף?

רצה הגורל שלמרות שלא תיכננתי מראש, אכלתי ארוחה מרשימה למדי, שהתחילה רק מהדחף ההרסני הזה "לנשנש".
ומ"להרוג את הרעב" הרגתי את הדיאטה.

הארי פוטר
לא יודע כמה מכם נתקלו בפרסומת הבאה לסרט החדש של הארי פוטר (אני אישית נתקלתי בה בוואלה סרטים).
למי שלא ראה, או רוצה להיזכר, להלן הפרסומת.
זה בעצם שאלון - לאיזה בית שייך הארי פוטר (התשובה הנכונה - גריפינדור),

ברגע שאתה עונה נכון מופיעה התמונה הבאה:

לא יכולתם לחשוב על ניסוח יותר בזיוני מזה?

במוקד 1
מתקשרת בחורה.
בחורה: שלום, אני  צריכה עזרה בהתחברות לאינטרנט.
אני: בשמחה, את ליד המחשב כרגע?
בחורה: רק שניה.... (פונה לאחיה) תן לי את המחשב רגע!
אחיה(ברקע): לא רוצה!
בחורה(ברקע): נו!!! יש לי תמיכה בטלפון!
אחיה (ברקע): לא מעניין אותי! עופי מפה!
בחורה(ברקע): אייייייייייייימאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!

(ומכאן והלאה יש הרבה קללות, מילים לא ברורות, צעקות בבית, ריצות, קולות מתרחקים וחוזרים, יללות של הבחורה...)

אחיה (מרים את השפופרת ומדבר איתי): אתה, עוף מהקו ואל תתקשר לפה יותר בחיים שלך!
*ניתוק*

במוקד 2
חלק גדול של הלקוחות  אינם גאוני הדור, בלשון המעטה, וחלקם הגדול מתקשר בגלל סיסמא שלא הייתה כתובה נכון, או טעות אנוש טיפשית במיוחד.
כאלו תקלות מסתיימות בקלות יחסית, אחרי שמאייתים עם הלקוח את שם המשתמש אלף פעם, מוודאים שהוא לא באותיות גדולות ושהסיסמא שהוא כתב לא הוקלדה בעברית בטעות.
לפעמים לוקח הרבה מאוד זמן ללקוח להקליד הכל נכון, אבל בסוף כולם מצליחים (ולא אוסיף ואפרט כמה דקות יקרות מהשיחה נשרפות על שטויות, על פטפטת וחוסר שיתוף פעולה בסיסי).

אבל הכי הורג אותי בסוף, שכשהם כבר מצליחים להתחבר; הם עוד שואלים בשיא התמימות: "אז מה הייתה הבעיה?"

כאילו הם לא ממש הבינו מה הייתה הבעיה שמנעה מהם להתחבר (למרות הודעת השגיאה הברורה למדי: "בדוק את שם המשתמש והסיסמא שלך ונסה שנית"), ולא הבינו מה היו כל הנסיונות המוזרים שעשינו בדקות האחרונות עם הסיסמא והשם שלהם, ואיך הם קשורים לתקלה שלהם ולעובדה שבסוף הצליחו להתחבר.

ומה אני יכול לענות לשאלה כמו "אז מה הייתה בסוף התקלה"?
שהרי התשובה האמיתית היא: "התקלה זה אתה, אדוני, תקלת DNA מצערת ונדירה למדי".

אבל בד"כ אני אומר את המשפט היבש: "ככל הנראה בעית סיסמא או משהו בחייגן שלא הוגדר בצורה נכונה..." בשביל שהלקוח לא ירגיש רע עם עצמו...

כמה דקות אח"כ הם בד"כ מתקשרים שוב כי הם שוב מחקו את הסיסמא בטעות...

במוקד 3
מה עושים שמגיע לקוח שהמחשב שלו דפוק בצורה היסטרית, והודעות שגיאה קופצות כל רגע והמחשב בקושי זז, אבל הלקוח החוטא בחטא ההיבריס, עיוור לנמצא אל מול עיניו ומסרב לקבל את הגזרה ללכת לטכנאי ולתקן את המחשב?
נורא קשה לומר לו "אדוני, המחשב שלך דפוק, אני לא מוכן לעזור לך עד שאתה מביא אותו למצב תקין", במיוחד שהוא לא ממש מוכן לרדת מהקו.

מה עושים? מנסים "לעזור"!

תוך כדי כך משיגים שני דברים: אחת- מראים ללקוח שאתם "בסדר" ושאתם "איתו",

ושתיים - מוכחים לו שהמחשב דפוק לגמרי.
אפשר לשבת איתו ולהגדיר חייגן חדש, ושעה שהוא מקריא את הודעת השגיאה שקפצה לו, להנהן בהבנה: "כן... מעניין מאוד... שגיאה 678 אתה אומר... מעניין" (למרות שהיה ברור מראש שתצא שגיאה שכזו).

לחליפין אפשר סתם להיכנס איתו לאלף ואחת הגדרות תחת "לוח הבקרה" ולבקש ממנו לקרוא כל מיני הגדרות, כאילו אתה ממש מתעניין ונכנס לקרבי המחשב, שבעצם אתה סתם שורף זמן...

ללקוח זה יראה כאילו אתה ממש מתאמץ בשבילו, ובאמת בודק אלף ואחת דברים, ומנסה מכל הלב, שבעצם אתה מנסה ליאש אותו ולגרום לו להבין שטוב לא יצא מפה.
באיזה שלב (כשנמאס מהמשחק הזה) אומרים ללקוח: "אוקיי, עברנו על הכל, המחשב שלך לא תקין - הודעת השגיאה האחרונה שהקראת לי מעידה על בעיה במערכת ההפעלה."

בהתחלת השיחה הלקוח לא היה קונה את זה בקלות, אבל אחרי שתיזזת אותו בכל ההגדרות במחשב, הוא יאמין וישלים עם הגזרה, ואף יודה לך מכל הלב על הרצון והעזרה שהגשת לו.

רוק אנד רול
מכירים את זה שאתם באים לאכול משהו קטן שראיתם על השולחן ופשוט החליט למצוא את דרכו לפה שלכם (נשנוש בלשון העם),
ופתאום, ברגע ששמתם אותו על הלשון, קיבלתם כאב תופת בבלוטות הרוק?

זה כאילו הבלוטות רוק שלכם אומרות לכן:
"כוס ראב ראבאק, בנאדם, חלאס להציק לנו, חצי שעה קרעת לנו את הצורה עם ארוחת הצהריים, למה אתה מעיר אותנו חצי שעה אחרי?!
ראבאק תן לישון! יאאאא @#%*@#$@!!!"

מברשת שינויים
שמתי לב לקטע המוזר הזה של קולגייט שכל פעם יוצאים עם "מברשת שיניים מהפכנית"...

בתכלס כמה אפשר כבר לחדש במברשות שיניים... סך הכל כמה סיבים על מקל.

אבל בשביל להישאר חדשניים ולהקפיץ את המכירות מול המתחרים, הם ממציאים פעם בשנה דגם "חדש ומהפכני":
עם קבוצת סיבים ארוכים יותר, קשים יותר, בולטים יותר, עם ראש גמיש יותר, עם שפיץ מאחורה, עם מחדד מקדימה, עם פס זרימה כחול אווירודינמי- שנותן אינדיקציה על מצב הPH בפה.

אותו דבר עם ג'ילט: פעם היה סכין גילוח עם להב אחד. אח"כ היו שני להבים והם התלהבו לאללה. אח"כ כבר בא מאך 3 עם שלוש להבים. אחריו הגיע מאך 3 טורבו (ראש מעוצב קצת שונה), ובדיוק אתמול ראיתי פרסומת למאך 3 טורבו אדום!

כן כן. הם עשו פרסומת שלמה ועתירת תקציב, רק בשביל להודיע לעולם  שיש צבע חדש לסכין הגילוח. רק צבע חדש. אדום. זה הכל. אותו סכין. צבע חדש.
יא אללה, מה הם ימציאו לנו הלאה (ניחוש שלי - יחליפו צבע עוד כמה פעמים, ובעוד עשור בערך שלא ישארו רעיונות , עוברים ל - 4 להבים...)

נ.ב. - מי שראה את סכין הגילוח שלי בתום השימוש, עלול לטעות ולחשוב שהוא אדום במקור, בעוד שזה בסה"כ תוצאה של עורק חתוך בצוואר.

יונית
מצ"ב פרסומת לחברת טלפונים אמריקאית שמצאתי בדואר שלי ביאהו.
זה אני או שהם גייסו לקמפיין שלהם את יונית לוי מחדשות ערוץ 2?