שירת הבירבור

לפני שאני בכלל מתחיל, ברצוני להודות ליקירת הבלוג, הלוא היא פרת משה.

פרתנו (שבניגוד לפרה ממוצעת הינה חטובה ונאת מראה) לקחה על עצמה, תוך הקרבה עצמית שאינה יודעת גבולות, וחירוף נפש נועז,
למצוא ולתקן כל שגיאת כתיב, דקדוק וניסוח בבלוג כולו, החל מהפוסט הראשון ועד לפוסט זה ממש.
ברם שגיאות אלו כה מעטות, עד כי ניתן לספור אותן על כף יד של מרבה רגליים, וליבי נחמץ בקרבי על כי איני מספק לה תעסוקה די הצורך.
אי לקח החלתטי שפוסט זה יהיה עמוס שגיעות ותעויות לאייפה, אל מנת שלא תחוש את עצמה חסרת מאס, אותה יקירת נפש, יפת הלב והכליות.
סעי ברכה במעשה ידייך, פרתנו! ומי יתן והיושב במרומים יחזק את מקלדתך ויעניק לך חוסן ויעיר עיינייך באור קודשו.

הלכה הפרנסה
בעודי מסתובב בתומי בסימטאותיה האפלות (והמסוכנות יש לאמר) של הרשת, עלה בחקתי הדג המצחין הבא:

הספר, "מה הקטע" שמו, הינו כל תמציט הבלוג שלי, כל מהותי, כל עולמי הצר, ולמעשי כל מה שאני מייצג.
והאמת הנוראית הזו הכתה בי, רק מהשורות הבודדות המתארות את המוצר, עוד לפני שקראתי מילה מתוכו...

כל תוכנית שהייתה לי לכתוב כזה ספר ממש, ירדה לטימיון, אויה אויה לי.
כך עבדה לה תהילת עולם... כנראה ש- 15 הדקות שלי חלפו עברו להן באודי ברשימת "עושי העניין"
(באמת הייתי שם פעם, נכון? גם אתם זוכרים את זה?! או שזו רק בדיה של נפשי המיוסרת?)

נשק
בודק בטחוני בקניון: אדוני, יש לך נשק?!
אני: לא, ולך?

קונצרט
עדי: זובין מאטה ניצח בקונצרט הזה.
אני: את מי הוא ניצח? מי היו המתחרים?

מכונית
מקירים את זה שיש לכם איזו מכונית בשכונה, שכבר שנים חונה באוטו מקום, באותה הזוית, ובחיים לא ראיתן אותה בשימוש?
רכב רפאים כזה...

מיאו הבעלים שלו? למה הוא לא מוכר כבר אותו למישהו שיעשה בו כבר בו שימוש בו?
ולמה לאזאזל הוא תופס מקום חניה טוב שהיה יכול לשמש אזרחים שומרי חוק ומשלמי מיסים אחרים?

סרי סרי נא
זה אני, או שלכל הזמרות ההודיות יש בדיוק את אותו הקול: גבוה, צפצפני ומסתלסל, שגורם לכל כלב ברדיוס קילומטר להסתובב במעגלים סביב זנבו, ולהתחבא תחת המיטה...

שמע מדובר באותה זמרת בכל אותן שירים מבית היוצר של הודו?!
או שמע כולן שיכפול גנטי נוראי שיצא מכלל שליתה?!

שם משתמש
מתי אתה יודע שאתה עובד בתמיכה יותר מדי זמן:
כשמדברים על מישהו, ובמקום לשאול "מה שם המשפחה שלו", אתה שואל "מה שם המשתמש שלו"?...

כן, זה אכן קרה אתמול.
אין ספק שיום ההתפטרות קרב ובא... השאלה הנשאלת היא: האם אספיק להתפטר בזמן, או שאאבד את שפיותי סופית, דבר שיביא לפיטורי?

בכל מקרה - ימי במוקד ספורים.

שמות -ג'וניור
מכירים את התופעה המוזרה הזו, שהורים קוראים לבנים שלהם באותו שם פרטי כמו האב?!
איזה קטע מטומטם ונרקיסיסטי זה!

- מזל טוב, ג'ורג', יש לנו ילד חדש, איך נקרא לו?
- היי! את יודעת מה השם הכי יפה בעולם?! השם שלי - ג'ורג'!!! נקרא לו ג'ורג'! ואולי יום אחד גם הוא יהיה נשיא כמוני...

וכאילו לא די בזה, אצל אפרו אמריקאים (יענו 'ניגרס'), יש גם "ג'וניור השלישי", ו"הרביעי" וכן הלאה - כלומר, ארבעה דורות של גברים בעלי אותו שם פרטי ואותו שם משפחה!
תארו לעצמכם איך זה נראה בבית, כשהאמא צועקת "ג'ורג'! בוא הנה!", ושלושה אנשים באים אליה ושואלים "קראת לי?!"
אולי אפילו קורא מצב שהאמא צריכה להצביא על הג'ורג' שאיתו היא רוצה לדבר, בשביל למנוע בילבול...

זה בערך כמו בסאות'פארק, שהם מגיעים לכוכב מרקלר, כוכב שבו לכל האנשים ולכל החפצים קוראים "מרקלר", וכל פעם שהם אומרים "מרקלר" הם מצביעים על החפץ או האדם שאליו הם מתכוונים...

נ.ב.
גם אצל הערבים קיימת בדיוק אותה תופעה, רק שאצל הערבים כולם נקראים אותו דבר בגלל חוסר בשמות (אחמד, מוחמד, מחמוד... זהו בערך... כמה כבר שמות אפשר להמציע שמכילים את האותיות ח.מ.ד??!)

שמות 2
מכירים את זה שאתם פוגשים בנאדם חדש, ויש לו פנים של "איתי"(לדוגמא), וזה לא ממש משנה איך באמת קוראים לו, אצלכם בראש הוא "איתי" גם אם השם האמיתי שלו הוא "צחי".
לפעמים  לוקח למוח הרבה מאוד זמן להסתגל למציאות; ככה שהבנאדם כבר לא יראה לי כמו "איתי" (למרות שהשם "איתי" הרבה יותר מתאים לו מסתם "צחי").
וזה לא שאני מכיר איזה "איתי" שממש דומה לו... וזה מה שהופך את כל העניין למוזר הרבה יותר; זה פשוט שהפנים שלו והשם "איתי" הולכים הרבה יותר טוב ביחד.

מעניין אם אני דומה לאסף, או ששם אחר היה הולם את המראה שלי הרבה יותר טוב (גרשון או חנניה למשל...)

המלצות
סרטון שתמיד משאיר אותי מחוייך - איש הציקוצית הצרפתי. הצפייה חובה!

משחקי עבודה -
תתארגנו חבורה במשרד, וע"פ המסימות באתר הזה, תנו לעצמכם ניקוד על כל מעשה נועז ו\או מתומטם שכל משתתף מעיז לעלל.
וגם עם אתם לא באמת מתקוונים לעשות את זה, מומלץ סתם לקרוא בשביל השעשוע.

אתר נוסף שכבר שנים אני קופצ אליו מדי פעם, הוא האתר של סטרונג-באד (בעברית: בחור חזק),
כל שבוע הוא עונה על אי מייל שהצופים שולחים לו, באנימציה, ובד"כ זה משעשע למדי ובלטי צפוי.
עם הזמן מכירים את כל הדמויות שם וזה נעשה אפילו יותר נחמד.

עד הפעם הבאה; תשמרו על העולם, כי אנחנו כבר לא מצליחים!
אסף