חגים
תמיד לקראת ראש השנה שואלים כולם: "נו, אז איפה אתה בחג"?
אף פעם לא הבנתי מה כל כך עקרוני בתשובה שלי: מה זה משנה אם אני אענה שאני אצל דודה מריומה, או אצל דוד חרציאל,או סתם נשאר בבית ואוכל גפילטעפיש מול המסך של המחשב...
אותי אישית לא תתפסו שואל את השאלה הזו אף פעם, מלבד חברים קרובים מאוד שאני מכיר את המשפחה שלהם בצורה ראויה לשמה.
כל שאלה כזו שתופנה לאדם שאינו קרוב אלי, היא מבחינת צביעות וניסיון נלוז לעורר סימפטיה ואיכפתיות שאין מאחוריו שום עניין כנה מצד השואל!
לפיכך - אם הצד השואל לא באמת כמה לתשובתכם, מבחינתי השאלה פסולה מראשיתה ואפשר בשמחה לוותר עליה לטובת "חג שמח" לבבי.
חג שמח חבר'ה!
נשבע לכם ששמעתי את זה 1
בתוכנית שידוכים, שואל המנחה את המשתתף: "מה סקסי בעינייך?"
המשתתף חושב קצת ואומר: "אישה שמשדרת סקס, זה מאוד סקסי בעיני..."
זה לא קצת כמו לומר אותו דבר?!
נשבע לכם ששמעתי את זה 2
בתוכנית של יעל בר זוהר "תעביר את זה הלאה" היא מעבירה לפרסומות:
"נצא עכשיו ל- 4 פרסומות, ואחרי הפרסומות....
(הפסקה של 3 שניות)... אנחנו נגלה משהו אחרי הפרסומות!"
מה נגלה? למי נגלה? למה זה קשור בכלל?
לא חשוב - נגלה משהו, שאולי אנחנו כבר בעצם יודעים, ורק בשביל לגלות מה נגלה שווה להישאר!
טלוויזיה במיטבה, אין ספק!
קילוף
מכירים את זה שיש לכם איזה שהוא חלקיק בעור שמתקלף קצת באצבעות, ובולט מעל פני השטח?
מה היצר הנורא הזה לקלף ולהוציא אותו ממקומו? כשחושבים על זה רציונלית, זה מעשה די דבילי וסופו גם די ידוע מראש:
יחד עם קילוף החתיכה הקטנטנה הבולטת הזו, יתקלפו להם עוד כמה וכמה אלפי תאי עור בריאים, ותוך כדי יווצרו עוד כמה זיזים בולטים, שגם אותם נמשיך ונקלף, בציפיה שפני העור יהיו חלקים ובעלי שכבה אחידה, ללא חלקיקי עור בולטים מעל פני השטח. לפעמים זה אפילו יגמר בזוב דם... אבל כמו פרינגלס, ברגע שמתחילים - אי אפשר לעצור.
סיכומים
חשבתי על זה - אנחנו אולי המדינה היחידה שמסכמת את השנה פעמיים:
גם שנה לועזית, וגם שנה עברית.
פעמיים מצעד "השירים הגדולים של השנה",
פעמיים סיכום חדשות השנה החולפת,
פעמיים מוספים מיוחדים לסיכום שנה מצורפים בסוף השבוע בעיתון.
הכל פעמיים...
מצלמת ה-ווב השבועית
והפעם החלטנו ב"שירת הבירבור" להציב את המצלמה שלנו במקום שכף רגלו של אדם* לא דרכה בו: בתוך אחת הנעליים של יאסר ערפאת.
יאסר, למי שלא יודע, לא חולץ את נעליו לעולם, מלבד בזמני תפילות, וכן אינו פושט לעולם את בגדיו, מלבד בזמני אורגיות פרועות עם סוהה וחנן עשראווי.
והכאפייה, כמו המנגינה- לעולם נשארת!
במאמץ על, תוך עבודה מודיעינית אינסופית והחדרת אין ספור סוכנים למעגל הקרוב לראיס, הצלחנו להחדיר מצלמה זעירה לפנים הנעל (תוך שאנחנו נזהרים על כל המיקרופונים שכבר טמונים בה),
והיא משדרת באיכות שלא נודעה כדוגמתה, הודות לטכנולוגיות חדישות שפותחו בארץ. תודה לאל שעדיין לא פותחה מצלמה שמעבירה ריח...
* מישהו רוצה לומר לי שערפאת הוא בנאדם?
הבנת הנקרא 1
קורה לכם שאתם קוראים משהו ברפרוף ופתאום אתם קולטים משהו ממש מוזר תוך כדי קריאה?
"התקנות שחלות על הסטודנטים..."
אני לא רוצה שיתקינו עלי שחלות כשאהיה סטודנט!
הבנת הנקרא 2
"סרטן הגדול של האחיות..."
יש להן גידול סרטני...?! ממתי?!?!
הבנת הנקרא 3
אמא שלי קנתה לי "ממש אש - נתחי פילה על האש"
סירבתי בנימוס... ממתי אנחנו אוכלים פילים בבית?!
AWAY
מכירים את זה שאתם באיי סי קיו, ומדברים עם מישהו שנמצא במצב AWAY?
איזה באסה זו ההודעה שקופצת בכל הודעה שאתם שולחים לו! זה הדבר הכי מעצבן בעולם!
ולפעמים לא מסמנים מיד את האופציה של "אל תציג הודעה זו שוב", ואז גם בהודעה השניה שתשלח יקפוץ אותו חלון!
אנשים - אם אתם כבר נמצאים - תחזרו לאונליין וחלאס עם הAWAY הזה!!!
ועוד יותר גרוע כשאנשים כותבים הודעות AWAY מושקעות ואתה ממש יושב וקורא את הדבר החסר תועלת הזה.
אף אחד לא כותב שם "הלכתי לראות סרט" או "אחזור ב- 5", אנשים שמים שם ציטוטים וכל מיני הלצות שלא מעניינות אף אחד...
אני קורא לכל קוראי הבלוג להחרים מידיית אנשים שנמצאים בAWAY, ואני מוכן לשבות רעב כדי להעביר את המסר! (דיאטת חלבונים נחשבת לצום?)
הגיון
מכירים את המשפט: "כמה תפוחים את אוכלת, בסוף יהיה לך ראש בצורת תפוח"...
מישהו חושב שהוא יכול להסביר את המשפט הזה?
וזה ופה ושם
אני קולט איזו פרחה עומדת בכניסה למכון כושר שלי עם הסלולארי שלה ומדברת עם חברה:
"כן... את שומעת? אז אני שואלת אותו, והוא אומר - אההה... זה לא מה שאת חושבת, וזה... ופה...ושם..."
חושבים שהוא באמת אמר "וזה ופה ושם?"
מה זה אומר בעצם?
האם לא עדיף לומר בחינניות סיינפלדית "ו-ידה ידה ידה?"
או בצורה ספרותית מנומסת: "וכן הלאה, וכיוצא בזה"
ילד גדול
למה תמיד כששואלים ילד "בן כמה אתה" (שזו אולי השאלה הכי נפוצה שילדים קטנים נתקלים בה) -
תמיד התגובה לתשובה של הקטן תהיה: "אההההההההה.... נו - אז אתה כבר ממש גדול!"
וזה לא משנה אם הילד יגיד שהוא בן שלוש או 5 או 23, במקרה שלי.
בוידאו
מכירים את זה שאתם שואלים חבר אם הוא נהנה בסרט מסויים שהוא היה בו בקולנוע, והוא עונה:
"עזוב... תחכה שיצא בוידאו".
זה לא אומר בעצם שהסרט די גרוע? ואם הוא די גרוע, אז למה לראות בכלל?
אם זה בכדי לחסוך את העלויות של הקולנוע - אפשר באותה מידה לומר : "חכה שיגיע לערוץ הסרטים עוד כמה שנים..."
ולמה בקולנוע לא ובוידאו כן? בוידאו זה יהיה מעניין יותר?
אולי הכוונה היא שאם תיקח בוידאו תוכל לעצור באמצע וללכת לשירותים כשישעמם, או להעביר בהילוך מהיר לקטעי האקשן...
למעשה זה מה שאומרים כשלא רוצים לומר בפה מלא - "אל תבזבז על החרא הזה את הכסף שלך"
המלצות
1) הדס ממליצה על הספר "סדום והמורה עליזה", שנמצא כולו לקריאה באתר -
מדובר בספר שירים בחרוזים, בסגנון "והילד הזה הוא אני", והוא חינני למדי ומומלץ מאוד (מה איכפת לכם, זה חינם!)
2) אתר של תמונות מרהיבות בצפיה היקפית של 360 מעלות (וגם למעלה ולמטה!)
להזכירכם, בעבר המלצתי על אתר נוסף שמרכז תמונות בסגנון.
והנה עוד אחד - פה אפשר למצוא תמונות לפי המיקום בעולם בו צולמו.
וראו זה פלא - הנה אחת שצולמה בירושלים עיר קודשנו, ראש שמחתנו, תשכח ימיננו:
(הערה חשובה: בעזרת כפתורי CTRL ו - SHIFT אפשר לעשות זום אין וזום אאוט לתמונות !)
3) אלכס מאוד רוצה להמליץ על להקה מופלאה ואנונימית למדי, ששמה "הארי והפוטרים"
להקה שכל שיריה נכתבו בהשראת ספריה של ג'יי קיי רולינג מסדרת הארי פוטר: לדוגמא - "זעמה של הרמיוני" או: "להציל את ג'יני וויזלי"...
אלי אלי, אנא עשה כי יבואו להופיע בארץ קודשנו במהרה בימינו ובא לציון גואל!
אני מריח היסטריה עולמית בסגנון הביטלס לפחות - אבל תשפטו אתם, ידידי.
נ.ב.
תודה לכל אלו שבחרו בי בתחרות הישראוסקר, בזכותכם זכיתי להיות מקום שלישי בקטגוריית הבלוג השנון!
אוהב אתכם הרבה! הפוסט הזה מוקדש לכם.
נ.ב. 2
הערב (חמישי) ליל טורפי הפרסומות 3 (7 שעות של הפרסומות הכי טובות בעולם) ביפו.
סיכוי טוב שאני אהיה שם. ממליץ בחום לכל אלו שמוכנים לשלם בשביל שיראו להם פרסומות (ותאמינו לי שיש מספיק משוגעים לדבר!).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
