שירת הבירבור

חלק 3 ואחרון של דברים שמביאים לי ת'סעיף:

* אנשים שעושים קולות כמו מהסרט "מגרש השדים" כשהם מרימים משקולות כבדות במכון.

אסף.

להלן כמה דברים ששנואים עלי (ולמי ששאל לפני כמה פוסטים - כן, אני בהחלט שונא הרבה דברים. אבל אני גם אוהב הרבה דברים אחרים. אז זה מתאזן.)

* תפריטים של פאבים - זה הדבר הכי דביק ומגעיל בעולם (במיוחד אלו שעטופים בלימינציה).

מצד שני לפעמים אפשר למצוא עליהם שאריות מהמנה שהזמינו הלקוחות הקודמים, ואז אפשר לטעום ולהחליט אם שווה להזמין גם...

* אנשים שמנסים את כל הצילצולים שלהם בסלולארי במקום ציבורי סגור כמו אוטובוס.

* אפרופו אוטובוס: אני שונא גם את האנשים האלו שיבואו וישבו לידך גם אם יש באוטובוס שורות שלמות שפנויות לישיבה. זה ממש גובל בסטיה!

* עגילים גדולים - כאלו שנראים כמו נברשת של ימי הביניים.

עם עגילי "חישוקים" דווקא אין לי בעיה - למרות שאני נוטה לדמיין כל הזמן איך זה נתפס באיזה ענף ותולש את התנוך.

* ג. יפית  - מה הקטע עכשיו עם המילה נ-קו-דה... בסוף כל פרסומת?! את חושבת שאם תגידי נ-קו-דה, זה יתרום במשהו לאמינות של "הבדיקה המדוקדקת" שלך?!

* שמבקשים ממך לענות לשאלון או סקר ונותנים לך לפני זה הערכת זמן כמה זה יקח - ובסוף זה לוקח כפול זמן, אם לא יותר.

* א-בה-ציגעלה-מה : מה זה הביטוי הזה? מי המציא אותו? מה הוא אומר? האם ממציא המשפט כבר נרצח וגופתו חוללה בברוטליות, או שהוא עדיין מסתובב בינינו, ירחם השם?!

* אבטיח - תמיד יש את הקמצנים שמנסים להוציא ממנו את המקסימום האפשרי - וחותכים אותו עם כל החלק הלבן שצמוד לקליפה, שהוא חמוץ ובלתי אכיל...

תמיד כשיוצא לי לאכול אותו אני מזדהה קצת עם ניצולי השואה שנאלצו לאכול קליפות בשביל לשרוד...

* שמישהו מוסר ד"ש בטלפון, והצד השני מגיב ב- "תמסור לו ד"ש בחזרה"...

זה כל כך מכאני ולא אנושי בעיני. זה יותר כמו משחק מסירות מאשר גינוני נימוס.

* שאתה ישן בבית של מישהו ויש תיקתוק מהדהד של איזה שעון אנלוגי שמונע ממך כל אפשרות לישון, בעוד בעל הבית שמורגל ברעש בכלל לא מודע על קיומו.

ועכשיו -

אם למישהו יש בעייה עם זה שאני שונא כמה דברים בעולם, אז שידע שמרגע זה אני שונא גם אותו!

:-)

אני שונא:
אנשים שפורסים עוגת קרם ומורידים את הפרוסה מהסכין בעזרת האצבע שוב ושוב.
ועוד יותר אני שונא כאלו שגם מלקקים את אותה אצבע בין חתיכה לחתיכה.

בעעעע!

אני שונא אנשים שברגע שמחלקים להם מגבון חם בטיסה - הם מתחילים להרביץ איתו מקלחת שלמה.
רוחצים איתו פנים, כפות ידיים, ואז עוברים בזריזות (לפני שהחום בורח!!!) לבית השחי, חזה, מפסעה. יו ניים איט.
ואז אתה מסתכל על המגבון שאצלך ביד, ומבין שכנראה לא מדובר במגבון חד פעמי, ויש סיכוי טוב שגורל דומה עבר גם עליו ממש לא מזמן.

איכס...

הערה - אני טס היום לרומא.
אני לא מניח שארצה לעדכן משם, אז העדכון הבא כנראה רק בעוד שבוע.

עכשיו רק צריך לזכור לא לקחת מגבון חם אם מחלקים בטיסה... :)