שירת הבירבור

רבותי המושבעים!

תם שלב הגשת המועמדויות,
ועכשיו מתפקדנו להכתיר לנו מלך ליום אחד.

להלן "התרגומים המזעזעים" הטובים ביותר, שבחרתי אני מתוך עשרות ההצעות בפוסט משבוע שעבר. חלקן היו על סף הגאונות, חלקן היו מתוחכמות-יתר בשביל התודעה האנושית הממוצעת,
חלקן היו כל כך מתאמצות, שבכלל איבדו כל קשר למקור, או לתרגום, או בכלל למימד זמן-החלל בו אנו חיים (רובנו לפחות).

ולבשורות מצערות יותר:
לרוע המזל חיפושי אחרי הדיסק יקר המציאות של שרהל'ה שרון עלו בתוהו,
דהינו שהוא לא במגירה שבה חשבתי שיהיה... אולי במגירה אחרת אמצאנו באחד הימים, ושמחתי לא תדע גבולות.

עד שתימצא האבדה אני מוכן להמיר את הזכיה בדיסק צרוב אחר;
(אני עושה לי מנגינות / יהורם גאון
הגבעתרון/האוסף
מרוסיה באהבה / מיטב הנעימות הרוסיות)

או מי שרוצה, כמו כפכף סורר, גרב משומשת עם חור - אדרבה, יש הרבה גרביים בודדות שמקום קבורתם של בני זוגן לא נודע.

כל אחד מהקוראים מוזמן לבחור את המשפט שהכי "עשה לו את זה" מבין 20 המשפטים הנבחרים הבאים.
מותר לבחור רק משפט אחד! אם אחד המגיבים יבחר יותר ממשפט אחד, יחשב רק המשפט הראשון שצויין.

התוצאות ביום ראשון (בטקס רב הוד והדר, שישאיר את טקס האוסקר הרחק הרחק מאחור, מחוויר ודהוי.)

להלן המשפטים:

1
a coin in a vase calls "kish-kish"
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא
E-male

2
day honey, day onion
יום אסל, יום בסל
ליור

3
There is a box with bugs connected to your ass
קופת שרצים מחוברת לך מאחור
אבי

4
no way, jose!
אין דרך, הרצל!
ארז

5
john doe
יונתן בצק
ארז

6
no hard feelings
אימפוטנט
PiezoCynic

7
What is closed with you - מה נסגר איתך
ת'יוש

8
On his nose and on his mother-in-low
על אפו ועל חמתו
דודי

9
we are running parts
אנחנו מריצים קטעים
דודי

10
you drive me nuts
אתה משגע אותי אגוזים.....
(שיפור שלי: אתה נוהג אותי אגוזים)
NOFI

11
what was was was was....
מה שהיה, היה.
E-MALE

12
what resting what
מנה חמה
גיתם, משרד פרסום

13
what are the interests?
מה העניינים.
DAFNA?

14
butterfly
זבוב חמאה
במבה-מן

15
Egg confusins with no taste
בבל"ט - בלבולי ביצים ללא טעם
אגוזי

16
So fucking what?
כל כך דופק מה
penny_lane

17
to get your own back (לנקום)
להשיג את הגב שלך בחזרה
צימי

18
lets rock and roll!!
בוא סלע ונתגלגל!
reystleen

19
seduced with Humus
פיתה עם חומוס
תמר

20
figure of speech
ספרה של נאום 
ארז

מגדל בבל
מה הקטע הזה של אנשים להחליף את השפה לחבר שלהם בפלאפון?
משאירים בנאדם 10 דקות עם הפלאפון שלך; בינתיים הוא משחק לו (ושומע את כל הצילצולים, כי רק ככה אפשר באמת לעמוד על איכותו של המכשיר),
כשחוזרים, מוצאים כי הפלאפון נח על השולחן בנחת, והידיד משלב ידיו בתמימות ומסתכל על התקרה במבט מבודח.

כן, המצחיקול החליף את השפה לגרמנית. יאאאא... איזה מצחיק!
איזה תעלול ממזרי ומשובב נפש. כה היתולי ומבדר. כמו ליפול על מופע חינם של ישראל קטורזה. אושר עילאי.

ואז צריך לשבור את הראש (בגרמנית) איך לעזאזל מחזירים את התפריט חזרה לעברית...
ועל זה נאמר: מאוד בוגר!

סופר-סבתא
למה יש זקנות בעולם?
ולמה תמיד יש להן הרבה כסף קטן בארנק(שרובו המכריע הוא מטבעות של 10 אגורות)?
ולמה תמיד יוצא שהן לפניך בתור?
10 אגורות... ועוד 10 אגורות... ועוד 10 אגורות... ועוד חצי שקל (!!!)... ועוד 10 אגורות...

סופרות מטבע מטבע, עד שבא לי להוציא איזה שטר של 20 שקל ולצעוק: הנה, הנה, קחי שטר נורמאלי, על חשבוני! רק שלמי כבר ולכי!

סבתות אף פעם לא קונות הרבה. הן קונות מה שהן יכולות לסחוב. וזה בד"כ 5 מוצרים לכל היותר.
יש מוצרים שרק זקנות קונות. כמו אשל למשל. או כוסמת. או סולת.

גם לא תמצא אותן קונות אשל בזוג. הן תקננה אשל אחד בודד. למה? 
1. זה יתן לה סיבה טובה לצאת מהבית גם מחר.   2. לא קונים אוכל שאתה לא מתכוון לאכול היום; לך תדע אם עדיין תהיה פה מחר כדי להנות ממנו.

סבתות לא לוקחות עגלות של סופר. סבתות באות לסופר עם סל קניות מהבית (לרוב מבד).

סבתות אוהבות לתפוס את מנהל החנות לשיחה עניינית, ולא רק את המנהל; גם את הבחור שמסדר את המדפים, את המוכר במעדניה, ולמעשה את כל מי שמוכן להקשיב להן (מרצונו, או שלא מרצונו).

לסבתות אין תמיד מה לעשות בבית, ולכן כשהן כבר בסופר, הן לא ממהרות לחזור;
סבתא יכולה להעסיק את עצמה בסופר זמן בלתי מוגבל כמעט, גם אם תיכננה לקנות רק 4 מוצרים.

זקנה לא קונה שטויות. קונים רק מה שאוכלים. אוכל לא זורקים - אם היא לא בטוחה שתהיה דרישה למה שהיא קונה, היא לא תקנה.

לזקנות אין דבר כזה כמו תאריך תפוגה, אפשר למצוא במקרר של סבתא מאכלים שנמכרו עוד בתקופת הצנע, באריזתם המקורית.
פעם קלטתי שקית של במבה אצל סבתא, ופתאום אני קולט שיש לזה מרקם של סוכריות גומי, וטעם של בוטן שנפל מתחת למקרר לפני שנתיים.

לסיכום:
סבתא, תתחילי לעשות קניות מהאינטרנט.

כוס
גם לכם יש הפרדה ברורה בכוסות השתיה שלכם בבית?
למשל; האם יש כוסות שבחיים לא תשתו בהם קולה, אלא רק קפה ומשקאות חמים?
ולהיפך: האם תימנעו מהכנת קפה בכוס שאיתה אתם נוהגים לשתות שתיה קרה?
האם עוד מישהו חושב כמוני שלכל כוס יש את "המשקה שלה", וכל משקה אחר שיושם בה יהווה לא פחות מחילול כבודה?

על צדק
אני שונא אנשים שמתערבים "על צדק", אין דבר כזה להתערב "על צדק", זה בכלל לא להתערב בעיני אם אין פה כסף או משהו על הכף.
אוקיי; נאמר שהפסדתי... הפסדתי את הצדק שלי? מה זה אומר בדיוק? שאין לי צדק? שמעכשיו אני לא יהיה צודק יותר בכלום בחיים שלי?

כנ"ל לגבי "להתערב על כבוד".

קמצנים יקרים, או שתשימו את הכסף שלכם על השולחן, או שלא תתערבו איתי.

לשטוף או לא לשטוף?
הנה לפניכם חידה ובה שאלה קיומית הרת גורל:
נכנסתם לשירותים במטרה לשטוף ידיים.
לאחר שטיפת הידיים בסבון וניגובן, החלטתם שאם אתם כבר בשירותים, אולי כדאי גם להתרוקן, דהיינו להשתין.

האם לאחר היציאה מהשירותים, תשובו ותשטפו את ידיכם עם סבון, מההתחלה?
(שהרי אתם מודעים לעובדה שהידיים שלכם לא ממש התלכלכו בשניה וחצי שהייתם בשירותים...)
או שמא תביטו ימינה ושמאלה, ותצאו בצעד אמיץ מהחדר ללא נטילת ידיים?

*הנחת היסוד היא שאין אף אחד נוסף איתכם בשירותים (שהרי ברור שכשיש מישהו נוסף והוא קולט אתכם יוצאים מהשירותים, פאדיחות לצאת בלי לשטוף ידיים).

לא השתנו
קראתי כתבה לא מזמן על מצב בתי הכלא בישראל.
בכתבה צוטט אחד האסירים:

"התנאים בהם אנו מוחזקים איומים, הבטיחו לנו שיפעלו לשיפור המצב, אבל התנאים - לא השתנו כבר חודשים".

אלוהים אדירים! האנשים בין כה וכה מוחזקים בשבי בתנאים קשים! תנו להם לכל הפחות להשתין!
איפה האנושיות שלכם, יהודים?

באותה הכתבה הופיע גם המשפט הבא:
"כמו כן על החוקרים להפסיק לאלתר בשיטות חקירה אלימות כנגד הנחקרים"

כאילו, איך אפשר לאלתר יותר מדי בשיטות חקירה בימינו?

במקום לקשור את הנחקר לכיסא ולתת לו סטירות;

לקשור אותו לאלפקה עם דלקת בלוטות, ולהחדיר לו עפרונות צבעוניים לנחיריים?

במקום לכבות עליו סיגריות בוערות;

להכריח אותו לראות קלטת וידאו שעליה סרטו החדש של אבי ביטר, שהוקלט מהערוץ המקומי?

לא הייתי רוצה להיות אסיר בארץ הזו. איפה אמנת ז'נבה כשצריך אותה???

הייקו

מבזק חדשות;
מה? לא היה שום פיצוץ?
טוב, אולי מחר.

המלצות
למי שעוד לא מכיר, אחת משיטות שיתוף הקבצים המובילות בימינו היא שיטת
bit torrent.

באתר הזה SUPRNOVA
תוכלו למצוא מבחר מרשים מאוד של תוכנות,שירים,סרטים,סדרות... ומה לא.
על מנת להוריד את הקבצים האלו מהאתר, יש קודם להוריד ולהתקין את התוכנה הבאה:
להורדת התוכנה

המלצה 2

באתר הזה
תוכלו לראות תמונות ב- 360 מעלות (ואפילו קצת יותר), ממש כאילו אתם שם, ברגע אחד קפוא.
מרשים מאוד.

נ.ב.

גמר תחרות התירגום המזעזע יתקיים ביום שישי! למי שעדיין יש רעיונות מוזמן להציע אותם בתגובות של הפוסט המדובר (בפוסט שלפני הפוסט הקודם.)

פרולוג
הגעתי פתאום לתובנה איומה:
אסור לי בחיים לצאת עם בחורה שקוראת את הבלוג שלי...
כל אוסף ההתחכמויות והניתוחים האובססיביים שלי לדברים הקטנים בחיים... הכל נמצא פה, גלוי לעין כל!
שום נושא שיחה שאני אעלה כבר לא יהיה מקורי... פתאום אני אקלוט את עצמי מדבר איתה על דברים שכבר כתבתי עליהם בבלוג, דברים שהיא כבר תכיר, ומכאן ועד התדרדרות גמורה בשיחה ושתיקה מעיקה הדרך קצרה מאוד.

אי לכך: עלמה צעירה, אם מצאתי חן בעינייך, הפסיקי לקרוא את הבלוג כרגע!
ואז אולי ישארו לי כמה נושאים לדבר עליהם בכל זאת בפגישתנו הראשונה (בתקווה שלבאות אחריה אני כבר אספיק לכתוב חומר חדש).

חריץ

אני: אתה חייב לי כסף!
חבר(בצחוק) : אין לי מזומן... אתה מקבל אשראי?
אני (מסתובב) : בבקשה, תעביר בחריץ.

בועות
מה יש לילדים קטנים ובלונים?
תן לילדים בקבוק של הפרחת בועות סבון, וקיבלת ילדים מאושרים למשך שעות.
אתה יכול להפריח להם בועות עד שיגמר לך בקבוק שלם של סבון כלים "פיירי", או שתעבור קריסת המערכת הנשימתית,
והם מצידם ימשיכו לרוץ ולפזז להם בין הבועות ויפוצצו את כולן באקסטאזה שלא נגמרת.

טוב, עד כאן זה לגיטימי ואף חביב במובן מסויים, ומוריד לך את נטל הזעטוטים מהראש למשך זמן מה.
אבל מה? מהרגע שהם גדולים מספיק בשביל לפוצץ בלונים, אסור ללעוס לידם מסטיק, ובטח ובטח שלא לעשות בעזרתו "בלונים".
הדבר הכי גרוע שאני יכול לדמיין כרגע (מלבד כמובן עדויות שואה למיניהן), זה ילד עם כף יד שחורה ממליארדי חיידקים שהוא צבר בארגז החול השכונתי כל הבוקר,
עפה לי ב- 30 קמ"ש לתוך הפרצוף ושוקעת לתוך בלון המסטיק שלי, רגע לפני שהוא נשאב חזרה לתוך לועי הסטרילי והאדמדם, כשבתוכו דבוקים כל אסופת הרוצחים המיקרוסקופיים הללו.
זה כמו לבקש מערפאת לק מהארטיק. זה כמו לנשק את היד של הרב כדורי אחרי "כריית פחם" מהאף. זה כמו לאכול פירור שנתקע לדודו זר בשפם.

הורים! חנכו את ילדיכם שלא דוחפים ידיים למסטיק של הזולת, אפילו אם זה נראה כמו בלון ורוד וחמוד, למען יאריכו ימיהם וימי.

פיפי
מכירים את זה שאתה חושב שיש לך הרבה פיפי, וממש מתלבט אם כבר צברת מספיק ממנו בשלפוחית כדי לקום ולהתרוקן, או שמא כדאי לצבור עוד קצת ממנו, ורק אז לקום ולרוקן הכל בצורה מרוכזת?
ואז, כמובן, תבוא ההחלטה שקמים להשתין (וזה חרא, במיוחד אם זה באמצע הלילה, כי עצם ההתלבטות לא תתן לך לשוב ולהירדם).
הו אז נתבאס לגלות שבעצם יש לנו בערך 4 שניות של השתנה רציפה, ועוד כמה טיפטופים סמליים לאחר מכן.
מה? זה הכל? בשביל זה קמתי? בשביל התרוקנות כל כך ריקה מתוכן? זה כמעט מבזה!
וואלה, אני מוכן להישבע שהיה הרבה יותר... זו השלפוחית שרימתה אותי!

תרגום רוצח
יושבים ורואים סרט באנגלית. יש רוצח מסתורי, עניינים, אקשן, הרבה דם.
ואז יש את הקטע שמצולם מנקודת הראות של הרוצח, ורואים דמות אחרת מולו אומרת:
"הו! נורא נבהלתי, איזו מזל שזו רק את..."
ואז מתבצע הרצח של אותה הדמות, ואנחנו לא זוכים לראות את הרוצח.

אבל מה? בזכות התרגום העברי כבר קיבלנו מידע ששאר הצופים בעולם (הנאור) לא קיבלו:
הרוצח היא נקבה ("זו רק את...")!

יופי! הכל הרוס, אני כבר יודע מי הרוצחת. ועוד מישהו בדיוק נרצח - הסרט שלי!

הייקו
מפגש משפחתי -
דודות נושקות יש לרוב,
טוב שיש שרוול.

במוקד 1
מגיעה אלי לקוחה ופותחת את השיחה במשפט ההיסטרי: "יש לי תקלה רצינית מאוד!"
יש טעם שאני אפרט לעומק, או מספיק שאני אגיע לפאנץ'- שבו אני מחליף לה את הסיסמא והיא מתחברת?

במוקד 2
בחלק ממודמי ה-ADSL מספר החיוג הוא 8,48 (מודמים מסוג גלובספן USB למי שמכיר).
הגדרתי היום חייגן למודם הזה עם אחת הלקוחות, והיא לא מתחברת, ושעות אני מסתבך איתה עם ניסיונות חיבור כושלים ושינויי הגדרות.
ואני שואל אותה שוב ושוב: מספר הטלפון שרשום זה 8 פסיק 48?
והיא אומרת "כן!, כבר אמרתי לך שכן!" בהחלטיות מטומטמת כזו. ומכיוון שאני בעצמי עשיתי איתה את החייגן, אז נטיתי להאמין לה.

נכון, ניחשתם, היא כתבה נקודה במקום הפסיק. ורק הבת שלה שמה לב לזה.

ואז היא שואלת בחצי צחוק "מה כבר ההבדל בין נקודה לפסיק?"

ההבדל הוא בדיוק ההבדל שבין להתחבר ולא להתחבר.
או ההבדל שבין 5 דקות שיחה ל- 25 דקות שיחה.
או ההבדל שבין שלוות נפש, לבין שיערות שיבה ורעידות בלתי רצוניות בגיל 25.

המלצה
חלומות צלולים.
למי שלא יודע, חלומות צלולים הם חלומות בהם אתה מודע לעובדה שאתה כרגע ישן וחולם חלום.
מצב זה מאפשר לכם לעשות ככל העולה על דמיונכם (אבל הרוב פשוט יעופו, אני יודע שזה מה שאני עושה תמיד כשזה קורה לי).
http://planet.nana10.co.il/lucidity/

באתר תמצאו שיטות, תירגולים, ותוכנות שיעזרו לכם להגיע למצב המדהים הזה, ואני מבטיח לכם שמי שחלם חלום שכזה,
בחיים לא ישכח אותו. זה לא כמו שום דבר שתחוו אי פעם. זה החופש המוחלט.
שווה להתמיד ולעשות את התרגולים שלהם (וזה כולל רישום חלומות), זה משתלם ובענק.
...וזה יותר זול מללכת לסרט...

אורגזמות נוסטלגיות משנות ה- 80!

שישאר בינינו

קיד וידאו

ולמי שזה לא אומר כלום; כנראה נולדת עשור מאוחר מדי :).
(או שאולי זה אני שנולדתי עשור מוקדם מדי).

המלצה 2

אחרי שהבטחתי דיסק צרוב בפוסט הקודם (ותודה רבה לכל מי שהגיב ונתן רעיונות), אמשיך עם מסורת הפירטיות הנלוזה שחקקתי על דגלי:
באתר הבא תוכלו למצוא קוד רישום ופריצה לכל תוכנה מסחרית (כמעט). מאוד נוח, מסודר, ואמין (כלומר שעדיין לא קיבלתי משם וירוס).
http://keygen.us/

וכמו שאומר השיר: ופרצת ופרצת ופרצת ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה.

נ.ב. - יצא לי לתמוך היום בננסי ברנדס!
ולכן אפרד הפעם בברכת; "שימי תבורי - עיניים גדולות!"

נ.ב. 2 - כולם מוזמנים להמשיך לתת רעיונות למשפטים בתרגום זוועתי, בסוף השבוע נבחר את הטובים ביותר.

אוקיי,

ביקשתם: קיבלתם.

אני מכריז בזאת על תחרות "התרגום המזעזע".

כל הקוראים רשאים להשתתף ללא הגבלה.

איך משתתפים? קלי קלות!

בחרו משפט ישראלי טיפוסי, תרגמו אותו בצורה הכי מזעזעת שאפשר לאנגלית,

ופרסמו אותו בתגובות של פוסט זה.

לדוגמא: what was was, was was האלמותי ( = מה שהיה, היה)

כמו כן ניתן לתרגם ביטויים לועזיים לעברית (למשל: הוא לא כוס התה שלי)

במהלך השבוע הקרוב נבחר את המשפטים המוצלחים ביותר. הזוכה יקבל דיסק של שרה'לה שרון שאבא שלי קיבל פעם בתחנת דלק על תדלוק מעל שקל תשעים (לא את המקור כמובן, הוא יקר מפז, אני אצרוב עותק).

(הערה: "יקר מפז", כי משם אבא שלי קיבל אותו.)

עלו והצליחו, ומי יתן ונחדיר לתודעה הישראלית כמה משפטי מפתח חדשים, ובא לציון גואל.

בברכה,

אסף, נוטריון ויו"ר הבלוג שירת הברבור.

*ההשתתפות מותרת לכל עובדי הבלוג ובני משפחותיהם, ויתכן ואף יזכו ליתרון לא הוגן בתחרות על פני המשתתפים האחרים. התחרות אינה בפיקוחו של שום עורך דין, וכל שכך יתכנו בה אי-סדרים ורמאויות. ניתן לעיין בתקנון התחרות הנמצא בשוק בצלאל, בשעות הפעילות, בבסטת הדגים של שמעון (נא למהר, לפני שישתמשו בעותק האחרון של התקנון לצורך עטיפת קרפיונים). חלוקת הדיסק הצרוב עד גמר המלאי, או עד פשיטת אקו"ם והמשטרה על ביתי עקב הפצת עותקים בלתי חוקיים של דיסקים מוגני זכויות יוצרים. במהלך צריבת הדיסק לא נפגעו כל שרהל'ה שרונים. תוכן ההודעה בלשון זכר, אך היא מיועדת לאשכנזים ומזרחיים כאחד.

במוקד 1
היה לי לקוח היום (כמו בכל יום) שהתרגז על "זמן ההמתנה הארוך".

לקוח: למה לוקח חצי שעה לתפוס אתכם!?
אני: לאיזה מספר צילצלת?
לקוח: קודם ל(טלפון לשירות שיחות לחו"ל) אח"כ ל(מספר שירות לקוחות) אח"כ ל(תמיכה בזק) ובסוף ל(מספר שלי).
אני: המממ.... כי אצלי כתוב שעניתי לך תוך 4 דקות...

אתם מבינים? הוא מאשים אותי כי חצי שעה הוא מחייג למספרי טלפון הלא נכונים...

במוקד 2
לקוח פותח שיחה בשורה הבאה:
"תגיד לי, אפשר לדעת למה יומיים אני לא מצליח להתחבר?"

מה אני צריך לענות על כזה משפט מפגר בלי שבכלל שאלתי אותו שאלה אחת, או אפילו זיהיתי אותו כלקוח.

מה הוא חשב שאני אענה לו על כזה משפט?
"אההה כן... הבעיה היא אצלנו, כבר יומיים שאף לקוח לא יכול להתחבר, אל תדאג, זה בטח יסתדר עוד כמה ימים..."

במוקד 3
אנשים מתקשרים אלי לדווח על בעיה בחיבור לאינטרנט, ולא מעלים על דעתם שאולי אני אשלח אותם למחשב לבדוק משהו.
מה הם חושבים? שאני כמו חברת החשמל 103, שמרימים טלפון ומודיעים על הפסקת זרם ותוך כמה דקות זה מסודר מעליו?

מבחינתם של מלא לקוחות, הבעיה חייבת להיות רק אצלנו, ולא חס ושלום במחשב שלהם "כי זה מחשב חדש".
מה בכלל הקשר שהוא חדש? לא יכול לקרות מצב שאין לכם בכלל מודם מותקן במחשב החדש שלכם?

תקלטו, אנשים: הבעיה היא בחיים לא אצלנו, ואם היא באמת אצלנו, אז כבר תשמעו על זה בזמן ההמתנה למענה, בהודעה המוקלטת.

הבעיה היא ב-99% אצלכם במחשב (או במוח), אז כשאתם מתקשרים לתמיכת אינטרנט, שבו כבר מראש ליד המחשב, ואל תלכו להדליק אותו ולהחליף טלפונים אחרי שכבר עניתי...

נשבע לכם ששמעתי את זה:

*  "למה YAHOO רק באנגלית???"
*  what was was, was was ("מה שהיה, היה" בתרגום עילג)

במוקד 4
מתקשר אלי היום לקוח (אני לא רוצה להישמע גזעני, אבל הוא היה ערבי, או ערבוש אם תרצו).

לקוח: אני יש לי כבר ADSL בבית, ואני רוצה בקו נוסף לעשות עוד ADSL
אני: אוקיי, אני אתן לך את הטלפון של המכירות ותוכל להזמין... (יופי, לקוח קל...)
לקוח: ואני אצטרך לשלם עוד עבור הקו הנוסף?
אני: כן, אני מניח שתהיה תוספת תשלום מבחינת בזק על השימוש בקו השני לגלישה. (אין ארוחות חינם, מוחמד.)
לקוח: אה... ואני אוכל לגלוש בו זמנית גם בקו הקיים וגם בקו השני?
אני: אם אתה מתכוון להשתמש באותו שם משתמש, אז לא. אם תזמין עוד שם משתמש נוסף אז כן...
לקוח: לא.. לא טוב... אני רוצה לגלוש בו זמנית בשני המחשבים לאתרים שונים (לאאאא... למה לא לאותו אתר משני המחשבים...?)
אני: תראה, אולי במקרה שלך יצא יותר זול פשוט לעשות רשת בבית, למתוח כבלי רשת בין המחשבים וזה די פשוט.
לקוח: לא נראה לי מתאים למתוח חוטים בין המחשבים, הם רחוקים...
אני: אנחנו גם מציעים רשת אלחוטית ביתית, אם אתה מעוניין. אני יכול לתת לך את הטלפון של המכירות (רק רד לי כבר מהקו!)
לקוח: וכמה רחוק זה יכול לקלוט?
אני: זה אמור להיות בשטח קליטה של בית ממוצע... לא יודע... כמה עשרות מטרים... כמה רחוק המחשב השני שלך?
לקוח: אההה... זה קילומטר מפה בערך... בבניין אחר בשכונה...

אז בשביל מה הערבוש הנלוז ביזבז לי 8 דקות יקרות של שאלות טכניות מטומטמות על רשתות בייתיות אם הם גרים קילומטר אחד מהשני?!?!?!?

במוקד 5

התקשר לקוח "קל": בסך הכל החלפנו סיסמא, והגדרנו דואר.

באמת שטויות.

בסוף השיחה הוא מצהיר: " טוב, אני אבדוק אם זה עובד אח"כ כשאני אתחבר... אם תהיה בעיה אני אתקשר שוב ואבקש שיתנו לי אותך, כי אתה כבר מכיר את התקלה שלי, ואני לא רוצה להסביר שוב את הכל לאחרים..."

איזו תקלה? שהסיסמא שלך לא הייתה נכונה?

מה יש פה להסביר לתומך אחר?

יש הודעת שגיאה "הסיסמא או שם המשתמש שגויים"!

יש איזה תומך בעולם שלא ידע להבין מה זה אומר?

מה הקטע של הלקוחות הנקשרים נפשית האלו?

לא ברור שכל תומך אחר יוכל גם להחליף סיסמא באותה יכולת וירטואוזית כמוני?

ונסיים בשיר לכבוד האנשים היקרים שעדיין גולשים באינטרנט אנלוגי מסריח:

(לפי השיר "כשאת בוכה את לא יפה")

כשאת תקועה אז אין גישה, אז אין גלישה,

DIAL UP, הו, DIAL UP אישה.

סוף?
אהלן חבר'ה. אני יודע שלא עדכנתי הרבה זמן...

אבל הייתה לזה סיבה...

וקצת קשה לי עכשיו לדבר על זה...
עדיף שאני אומר את זה וזהו:

מבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה עולה שלא נותר לי הרבה זמן להיות איתכם...

הסוף קרב.

ובאמת שלא הרגשתי שיש איזו בעיה...דווקא הרגשתי מצויין...  לא הייתי מוכן, לא עשיתי שום תוכניות מיוחדות.

הרופאים מדברים על פרק זמן ממש קצר שנותר לי לחיות...6... אולי 7 עשורים לכל היותר, אבל הם היו פסימיים אם אני אגיע אפילו לזה.
"זיקנה" הם קוראים לזה.

ומסתבר שלמרות כל הקדמה המדעית, עדיין אין לזה תרופה.
לכן אני מתכוון לנצל כל רגע שנשאר לנו יחד! תהיו חזקים בשבילי!

חישגד
מדי פעם אני מתפתה לקנות כרטיס גירוד. לא יודע למה, לא ממש זכיתי אי פעם. אבל אני מניח שלהמר זה יותר טוב מסמים.
מה הכי מבזה אותי במשחק המטומטם הזה? שאני מוציא 10 שקל על הכרטיס, וזוכה ב- 10 שקל.
מה הקטע פה? זו לא זכיה בכלל! הם מוכרים לך את הכסף שלך בחזרה וגורמים לך לחשוב "שאתה על הגל הנכון", שלמעשה כל מה שקיבלת זו הזדמנות לתפוס שכל ולברוח עם הכסף שלך, כל עוד הם נותנים לך.

אבל מה, אחרי ש"זכית" כביכול, לא יהיה לך נעים לבקש בחזרה את המטבע של 10 השקלים שבדיוק נתת למוכר... אז כבר תגיד לו להביא כרטיס אחר.
ואז כמובן הכסף כבר לא יחזור.

ולא משנה כמה פעמים תספור את ששת הסמלים המכוערים שם בכרטיס, בתקווה שתמצא במקרה 3 סמלים זהים, זה עדיין יהיה הפסד.
זו הפעם היחידה בחיים הבוגרים של בנאדם, שהוא סופר שוב ושוב עד 6, רק כדי להיות בטוח שהוא סופר נכון את ששת הסמלים, ממש כמו ילד בכיתה א שעושה שיעורים בחשבון עם האצבעות מתחת לשולחן.

אח"כ בכדי לנחם את עצמך אתה אומר "מיילא, זה פיס, זו תרומה לקהילה... זה למטרה טובה."
וכולנו יודעים שזה בסך הכל שכנוע עצמי מהסוג הכי עלוב שיש, רק בשביל להדחיק את הידיעה שביזבזת כרגע פעמיים משכורת יומית של איזה ילד בטאיוואן שתופר נעלי ספורט למחייתו באיזו סדנת זיעה סרוחה.

שעון מעורר
מאוחר בלילה (או שמא מוקדם בבוקר???) וצריך לקום בבוקר לפעילות מסויימת שנקבעה לך.
כמה זמן יש לי לישון? 6 שעות? זה מספיק. זה מטכ"לי; ככה כל החיילים ישנים בצבא.
הזמן עובר, אני עוד לא נרדם... בוא נראה; היו לי 6 שעות, עברה שעה ורבע... ובעצם אני צריך לקום עשר דקות מוקדם יותר כדי לרדת עם הכלבה...
אז זה בעצם רק 4 וחצי שעות...

וככל שאני מחשב יותר כמה זמן נשאר לי לישון, כך אני מונע ומרחיק מעצמי את השינה עוד ועוד, ולאט לאט השהות במיטה הופכת לבלתי נסבלת, עד שממש בא לי לקום ולבלוע מחפיסת כדורי השינה שקלטתי בארון התרופות... את כל החפיסה כלומר... וכבר להמשיך לישון לתמיד.

הלקח: אנשים! אם שפיות הנפש חשובה לכם; אסור לחשב אף פעם כמה זמן נשאר לכם לישון! כי אם מתחילים לחשב, אי אפשר להפסיק. החישוב לא נגמר! זה כל הזמן משתנה!!!

בספריית הוידאו
הדבר הכי דפוק שאפשר לעשות זה לקבוע עם חבר שאתה הולך לקחת סרט מספריית הוידאו, ושתדברו בסלולארי כשתהיה שם.
למה? כי אף פעם הוא לא יסכים על הסרטים שאתה תבחר. ואז השיחה הזו לא תיגמר בחיים.
זה, רבותי, מתכון מובטח להיווצרות גידול במוח בגודל כדור טניס (ובצבע שלו גם).
מהר מאוד תמצא את עצמך קורא את כל הסרטים שיש על המדף, אחד אחד, ובחלק מהסרטים, גם את התקצירים שמאחור. אם יש משהו אחד שהייתי מגדיר אותו כבזבוז זמן בעולם, זה היה זה.
זה, וכתיבת בלוג באמצע הלילה.

סוף חלק א' של הפוסט. המשך יבוא מחר\תיים...

נ.ב. - תזכורת לבמבה-מן!!!
אמרת "תביא לינקים לבלוגים אחרים, ותהיה ברשימת עושי העניין..." הגיע הזמן לפרוע את החוב!
אני רואה בך אחראי באופן אישי שזה יקרה השבוע!

הגיג
שפת ים = שפת SEA = שפת C

אז לכבוד יום האהבה: עזבו אתכם מ"טבע" ו"רומנטיקה", שבו ותתכנתו משהו יחד.

צפירה
מכירים את זה שתמיד כשמתחילה הצפירה של יום הזיכרון, היא מתחילה במקום אחר, מרוחק מכם, ולמעשה שומעים את הצפירה שמגיעה מאיזו שכונה אחרת עוד כמה שניות טובות לפני שהיא מתחילה אצלכם?
לקול גם לוקח קצת זמן לעבור, ככה שבעצם ההפרש בין הצפירות הוא אפילו יותר גדול בשניות.

כנ"ל לגבי סוף הצפירה; תמיד שומעים את הצפירה מסתיימת בשכונה המרוחקת, ורק כמה שניות אח"כ היא נפסקת גם אצלנו.
אז איך זה שתמיד האיזור שאתה נמצא בו יתחיל את הצפירה באיחור?

ולמה זה שתמיד כשמתחילה הצפירה תשמע עשרות אנשים מאפסים את השעון הדיגיטלי שלהם.
מה? לא שמעתם חדשות בשעה עגולה ברדיו בחיים שלכם?! דווקא עכשיו מכל ההזדמנויות החלטתם להתאפס עם שעון גריניץ'?

ולמה תמיד יהיה אחד שישתעל? אתה רוצה להתבלט ושכולם ישמעו אותך עכשיו כשכולם שותקים?

ולמה תמיד בטקסים הם לוקחים תמיד יותר מדי פרק זמן ספייר, ויוצא שמחכים לצפירה איזה 3 דקות נוספות בעמידה?  כדי שכשהצפירה תתחיל לא נצטרך לעמוד... כי תהליך העמידה יגזול מהדקה הזו של הצפירה, אז צריך כבר מראש לקום, פה כל רגע קובע!

ו...ו.... ומי החליט שכל שיר שואה צריך להיות מלווה עם מפוחית?????

זה ההנחיות של יד ושם???

תגיד להנהלה שלכם
מתקשר לקוח. הוא לא מרוצה. ולמה שהוא יהיה מרוצה בעצם? הוא הרי חיכה 40 דקות על הקו.
40 דקות? הרי על הצג שלי כתוב 5 דקות. נו מיילא. הלקוח תמיד צודק. אפילו שהם לרוב שקרנים פתלוגיים.

לקוח: שמע, אני יודע שאתה רק עובד שם, אז אני לא כועס עליך ספציפית.
אני: תודה! (תוך סינון נשיפה קטנה של רגיעה)
לקוח: אבל אני רוצה שאתה תבוא שם להנהלה שלכם ותגיד להם שזה לא יתכן ככה!
אני: אני בהחלט אראה מה אני יכול לעשות בנידון.

מה הוא חושב? שאני מסתחבק עם ההנהלה? שאני שותה את כוס הקפה שלי עם ראש מחלקת שירות לקוחות? שאני יכול לעלות 5 קומות להנהלה, לפרוץ בבעיטה את הדלת של המנכ"ל ולצרוח עליו שהלקוחות שלי סובלים? שמישהו בכלל יקשיב לי אם אני אתלונן על הנהלים בחברה?

אז לקוחות יקרים: אם אתם מבקשים להעביר מסר להנהלה, אל תסמכו על התומך הטכני המסכן שיאבק בשבילכם.
תפתחו דפי זהב, תמצאו את הטלפון של המשרדים הראשיים: ותעשו את זה בעצמכם!!!

נ.ב. - שתי דקות אחרי זה אני כבר עם לקוח אחר (שהמתין בדרך נס רק 5 דקות).

מקשים דביקים
הרבה מתלוננים בפני שיש להם במקלדת שלהם מקשים דביקים.
קמים בוקר אחד, ניגשים למחשב - ומגלים לתדהמתם שהמקשים נהיו דביקים במהלך הלילה.
מי עשה את זה? כנראה אחד הבנים במשפחה, אבל לא נעים לי לשלוח אצבע מאשימה... בכל זאת...
מה שאנשים עושים על המחשב שלהם זה עסקם הפרטי... גם אם זה לא מקובל ולא חברתי בעליל לעשות כזה דבר במחשב משפחתי משותף...
אנשים! כשאתם עושים מה שאתם עושים, תנקו אחריכם, לא יפה למסור למשתמש הבא מקלדת עם מקשים דביקים!
להלן צילום מסך לתיאור התופעה.

לפני\אחרי

לפני

אחרי

תרנגול
אחד השכנים בשכונה מחזיק תרנגול.
כשהייתי פעוט לימדו אותי הורי המסורים כי התרנגול קורא רק השכם בבוקר.
ממתי 3 בלילה זה "השכם בבוקר"?! 3 פאקינג בלילה! אין קרן אור מסכנה אחת, חוץ מאולי איזה פנס רחוב.
מה החיה המטומטמת הזו רוצה לעזאזל?! ולמה לא עושים ממנה כבר מרק!?

אם התרנגול היה השעון המעורר של אבות אבותנו, הייתי בא ולוחץ לו "סנוז" על הראש כל כך חזק שהוא לא היה זוכה לראות עוד בוקר.

OK
אני מאיית ללקוח פקודה באנגלית,  לצורך בדיקה.
והוא, כמובן, לא בדיוק יודע אנגלית (ביג סורפרייז)...

אני: F-T-P...
לקוח: F-T-P...?
אני: OK! נקודה B-E-Z...
לקוח: B-E-Z?
אני: כן, OK... עכשיו E-Q...

הפקודה משום מה לא עבדה בסוף... כשעברתי על מה שהוא כתב הסתבר שכל ה-O-K שלי השתרבבו שם יפה מאוד בתוך הפקודה...

הייקו

"רק משחק אחד..."
"זה ירדים אותי מהר..."
מה? איך כבר בוקר?!

המלצה אחת קטנה

FISHY.
המשחק לא מתוחכם במיוחד. הוא גם לא קשה במיוחד.  הוא גם לא מוצלח במיוחד.

הוא גם לא מיוחד....
אבל יקח השד את מי שהמציא אותו כי עד שלא גומרים אותו אי אפשר ללכת לישון!! (ראה הייקו).
המטרה: לאכול דגים קטנים ממך, ולברוח מדגים גדולים ממך.
כמו סנייק בערך, אבל למתקדמים. חחח.. דג-נחש... :)
למרבה הפלא, המשחק קשה בהתחלה, ונהיה קל בטירוף כשמתקדמים, עד שבסוף.... אני אשאיר לכם לגלות...

המלצה שלי: יש הרבה דגים בים... לא לעשות שטויות פתאומיות!
ואם יש דג נוסף בגודל שווה לך, לא לגעת בו!!!

לא היה מצחיק היום? לא מושקע? באסה! אז אולי אני אשלח לכם את הדמי מנוי שלכם חזרה... :)
פוסט מצחיק נורמאלי יהיה בקרוב, שכן עסוק אנוכי בעניינים הרי גורל.
החל מהשבוע הבא אשתדל לפרסם בפניכם פרסומות, פרי עמלי להתפאר, שאני שוקד עליהן בימינו לצורך להכנת תיק עבודות הקופירייטינג שלי.
אשמח באם תביעו את דעתכם אם וכאשר.