איך אני כמו סתומה מנחמת אותה שהכל בסדר ושהפרידה הזאת לא בגללה,
שיש עוד המון בנים ושהיא שווה ושלא תיקח ללב ושתמחק אותו מהאנשי קשר שלה. איפה היא ואיפה אני... לפעמים אני תוהה איך היא בכלל חברה שלי, אני במקומה הייתי מתביישת להסתובב ליד דבר כזה.
ובא לי שמכונית תדרוס אותי.
אני כל כך טובה בלהיות שם בשביל אחרים
ואני עוד יותר טובה בלהעלם ולא לבקש עזרה דווקא כשאני צריכה אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mor222