חזרתי הביתה. עברו יומיים מהטירונות כבר, ואין לי ממש איך להסביר את זה.
הבקו"ם עבר רגיל (אם כי המכשיר בבדיקת רנגטן מגניב אותי עד רגע זה! זה
מסתובב סביב הראש שלך כמו איזה מסכת פאוור ריינג'ר), והיומיים שהייתי בבסיס
הטירונות הוציאו ממני את רוב הכוחות (כן, אני יודע שאתם מזלזלים ואומרים,
"אתה סתם ג'ובניק ועושה 02, מה אתה בוכה בכלל?", אבל כל הקטע של להכנס
למסגרת צבאית די קשה לי). הרבה לעמוד בשמש סתם, הרבה לשבת בישיבה מזרחית
שכבר כל השרירים תפוסים ממנה ולסבול הרבה שיעורים משעממים תחת. טוב, אולי
לא הכי משעממים בעולם, אבל באותו רגע עם המזגן והכיסאות הנוחים, ניתנים לנו
התנאים האופטימלים לשינה. אני עושה טירונות עם המון בנות כעיקרון, משהו
בסביבות ה-80%, אז אני מניח שלא יהיה לנו קשה מדי בטירונות, מבחינה פיזית
לפחות. לי בינתיים די קשה להתרגל למסגרת הצבאית, אבל יהיה טוב. דרך אגב,
בבקו"ם הכינו שקיות גיוס למתגייסות, ולכן במקום לקבל סכין וקצף גילוח של
ג'ילט, קיבלתי ספיד סטיק וסכין גילוח ורודה לרגליים. גם היה שם גז מדמיע,
אבל אותו ביקשו חזרה בכניסה לבסיס. כאילו, הם רציניים?
מגויס רק שלושה ימים, אבל בינתיים זה קשה לי מתמיד. כמה טוב שיש את הבלוג לחפור בו על זה.
עריכה: או, אני כל כך נהנה לרגע סתם לצאת עם חברים או לשבת על המחשב, ומקווה שהשעות יתארכו ואחזור לבסיס עוד המון המון זמן.
~~~~~~~~~~~~
אני לא אוהב את יום כיפור. אף פעם לא אהבתי את היום הזה. אני מניח
שהסלידה עצמה החלה איפשהו בגיל צעיר, כשהחלטתי שאני לא מעוניין לשמור כיפור
אולם ההורים שלי כפו עלי זאת ולכן לא הייתי מפעיל חשמל בבית והייתי אוכל
מחוץ לבית ללא ידיעתם. זה די טיפשי שהם שומרים על הכיפור הזה כשהם מקנחים
אותו בלובסטר בטיילת, אבל מה לעשות. השנה, בפעם הראשונה, ההורים הרשו לי
לפעול כרצוני בחדר שלי, להפעיל חשמל ולאכול מה שארצה, כל עוד הדלת שלי תשאר
סגורה.
לכן יום כיפור זה אולי יום מעט יותר נחמד, אבל עדיין יש דבר שמאוד מאוד
מעצבן אותי. הסמסים וההודעות הצבועות מכולם של "מצטער אם פגעתי".
"אם פגעת"? אתה אפילו לא יודע אם אתה פוגע? אם אתה יודע, תתנצל. אם אתה
לא, על מה אתה מתנצל, ומה שווה הסליחה הזאת? ולמה נראה לך שהסליחה שלך שווה
משהו כשהיא קופי פייסט שאתה עושה לכל אדם אחר ביקום שלנו? אם פגעת בי,
תבקש סליחה כשתראה לנכון, רק לא ביום כיפור. זה סתם נראה צבוע ועלוב.
משעשע אותי שסבא רבא שלי היה רב ראשי ומקובל ברומניה ואני כופר למהדרין.
כנראה שכל פעם בנים של קיצוניים נוטים לצד השני. האם זה יהיה עתיד ילדיי?
סופשבוע נפלא לכולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
