מגמר התיכון אל קרסולי הצבא

אז ביום ראשון הגעתי לבה"ד 15 כדי להתחיל את הקורס המסתורי שאין לי ממש מושג מה הוא. משמעת שדי דומה לצבא - הקשבים, מפקדים, שמאל ימין שמאל ושעות ביציאה. פתאום קוראים לצד לי ולעוד 2 חיילים. אנחנו יוצאים מהבסיס ישר ליחידות שלנו - אין לנו קורס.

עברתי ישירות ליחידה שלי, בבסיס החדש. הבסיס הזה זה לא בסיס צבאי בכלל. זה לא מרגיש ככה לפחות. המפקדים לא באמת מפקדים, אין עונשים ואין משמעת בכלל. אפשר לאחר גם חצי שעה ושעה להגעה לבסיס ואף אחד לא ידע מזה בכלל. שילוב ראוי זה חרטא ואנשים מתחבקים ומתמזמזים בחופשיות. חיילים על אזרחי זה דבר שכל הזמן רואים בבסיס (ובקרוב אצלי), ובכלל, את ההפסקות שלי אני נותן לעצמי על דעת עצמי. אין רס"פ, אין מ"מ, אין מ"פ, אין סמ"פ. אז בשביל מה עברתי טירונות? בשביל ללמוד איך זה אצל הקרביים, כאשר אצלי זה עולם אחר?

לא יודע אם אני מתבכיין או לא. אני אולי מאוכזב קצת, כי ציפיתי להרגיש עוד קצת צבא לפני שאני מתחיל את הסדיר שלי. והקטע שכל החברים שלי שסיימו איתי טירונות עדיין בבה"ד והתנתקתי מהם באופן מוחלט זה גועל נפש. גם העובדה שאני עכשיו בנוהל של למידה עצמית, ולומד עצמאית חומרים מגוגל וויקיפדיה (כי אני היחיד שאעשה את מה שאעשה) משהו כמו 11 שעות ביום, לבד, לא תורמת יותר מדי למצב הרוח. כאילו, סיכמתי היום פאקינג 17 עמודי פוליו! בכל י"ב לא כתבתי כ"כ הרבה.

הבדידות הורגת אותי.

נהנתי הרבה יותר בטירונות.