מגמר התיכון אל קרסולי הצבא

אני מבזה ומגנה את יום הזיכרון הזה שעושה מאדם בודד ויחידי אלוהים ובכך חשיבותו משוות לחשיבות של כלל חללי צה"ל או של כלל נספי השואה.

אם היו קוראים לזה "יום הזיכרון לרצח השלום", הייתי מקבל את זה בשמחה. כאילו, זה לא שאני באמת מאמין שאם רבין היה נשאר בחיים היה כאן שלום עכשיו, פשוט שאני מאמין שזה חיבל לנו במידת מה ביחסי השלום עם מדינות ערב. אבל מכאן ועד לעשות לו פולחן אישיות ולתת לו יום זיכרון?! כאילו, מה לגבי השאר? אולג שייחט, נאוה אלימלך, אסף שטיירמן? מישהו יודע שגם הם נרצחו בנסיבות דומות? מישהו זוכר אותם בכלל? עם כל הכבוד לכך שרבין היה ראש הממשלה, הוא עדיין יצור בשר ודם כמו כולנו. לא זורם לו דם כחול בורידים. כאדם שיצא לו להכיר הומלסים מסוממים ועשירים טחונים, הצלחתי להסיק מסקנה אחת ברורה. אנחנו סך הכל בני אדם, וכולנו מאוד דומים. גם אם אחד עשה יותר או פחות בחייו, הוא עדיין בן אדם. במה רבין שונה, ולמה לעזאזל מקדישים לו יום שלם?

גם הקטע עם יגאל עמיר מזעזע אותי. כן, הוא רוצח וזה נוראי, אבל דיני רוצחים אמורים להיות אחידים. אבל לא, הוא לא רצח סתם ילדה בת 13 או קשיש בן 70. הוא יגאל עמיר והוא רצח את יצחק רבין. אתם מוזמנים לשאול ילדים בגן האם הם יודעים מי זה מוחמד ענתבאווי. סביר להניח שהם לא ידעו מאומה, אולם הם ידעו מי רצח את יצחק רבין, הלא הוא יגאל עמיר. אז אולי במקום לחנך את הילדודס ש"רבין מת, יגאל המניאק רצח אותו", ילמדו דברים מעט יותר חכמים?

ואם כבר בביה"ס עסקנו - אני חייב לזרוק מילה על הטקסים המבזים. כל טקס יום הזיכרון נראה לי כקרקס אחד גדול. רקדניות בשחור (שאחת מהן תמיד תהיה שמנה) עולות לבמה ומתמקמות להן תוך כדי צחקוקים שקטים אל מאחורי הקלעים. "יו, כולם רואים אותי". שקט - הכל דומם. לפתע מתחילה מוזיקת טכנו מגה-מגניבה והבנות נופלות אל הרצפה. עכשיו הן מבצעות ריקוד סטפס מרגש ש"מביע את הכאב והיגון של המדינה על אבדן ראש הממשלה". Yeah, sure. שיעשו את זה כבר במועדון או משהו.

ואם אני כבר חופר על דברים שמעצבנים אותי בכל הקשור לרבין - הוא ממש לא היה טלית שכולה תכלת. היו לו נפילות רבות, במיוחד בתקופת פיקודו כמפקד חטיבת הראל ב-1948. בתקרית עם כוחות אצ"ל רבין הורה להפציץ את ספינתם למרות שנכנעו ובכך גרם למותם ופציעתם של רבים. אבל בסדר, ההיסטוריה של הארץ שלנו מכוערת, אין מה לעשות עם זה. מה שבאמת מכעיס אותי זו העובדה שבאתר "נזכור את כולם" (שמשום מה לא נותן לי להעתיק את הקישורים הספציפיים, וחבל) "עידנו" לאחרונה את הסיפורים של חלק מהחללים שנפלו באותה מתקפה של רבין. כל התקרית עם רבין נמחקה ונרשם שהם "נפלו בעת מילוי תפקידם". זה באמת הכרחי לערוך את ההיסטוריה כך רק כדי לנסות להציג אדם באור חיובי יותר?

מה שחסרה לנו זו צפירה ביום הזיכרון הזה. אז זה יהיה פולחן האישיות האולטימטיבי!