אמרת לי היום שעשית טעות. טעות נוראית. אחרי זה התברר שעשית איזו תקלה בעבודה. אבל הצלחת להוריד את הלב שלי לתחתונים ולעשות אותי אדם קטן וחלש.
אז עכשיו אנחנו יחד והכל יפה. השיחות זורמות והסקס טוב. אבל כשאנחנו לא מדברים את נכנסת לפעמים לסטרס. את אובר-טינקינג על כל שטות שאני אומר. מתרצת את זה באקס שלך שפגע בך וערער אותך. מתרצת את זה בזה שאת דואגת שאני רוצה מישהי אחרת.
ומה אני יכול להגיד כשאני כך מבולבל. מה אני יכול להגיד שאין לי שמץ מה אני רוצה והכל סוגר עלי. ושקשה לי לתת את כולי כי אני רואה את הכל מתפרק.
כי זה לא יעבוד, וזה סתם זמני, ובקרוב נחווה על בשרנו את האמת והיציב של הקשר הזה.
ויש את הקטעים הקטנים האלה שאני נשבר. אני ממהר להתקשר אליך ולשמוע את קולך. אני רק רוצה להקשיב לך ולשמוע אותך. אנחנו שנינו בתקופה רגישה. אף אחד מאיתנו לא באמת שפוי, ואף אחד מאיתנו לא יתפלא יותר מדי אם הצד השני יקום וילך בטענת "זה לא זמן טוב".
ובמקום שתגידי לי שאת אוהבת אותי, שאת מתגעגעת, שאת תעשי הכל כדי לכבוש אותי, את מתעצבנת. את נעלבת. חושבת שאני בוגד בך. מפחדת שאולי אני רוצה מישהי אחרת.
ואני יותר ממבין אותך. אני חושש מהרגעים האלה של החוסר-ביטחון. אני חושש לריב איתך ולגרום לך להרגיש רע, אפילו לחצי שניה. כי הכל כ"כ שברירי ואת תוך שניה תלכי ותבגדי בי.
אז מה אני צריך לעשות? לשבת ולבכות? לספוג הכל? לחייך ולהגיד שהכל בסדר? מאיפה אני אמור לקבל את האנרגיות האלה? מה שאני צריך עכשיו זאת מישהי שתהיה בטוחה בי ולא תהסס לרגע. כי אני מהסס יותר מדי, ואני צריך שתאזני אותי.
ואת אוהבת הכל, ואוהבת את כולם. ואת שווה ומדהימה. מי יודע כמה אנשים חושבים לעצמם כל יום ויום מתי תהיה להם הזדמנות לכבוש אותך.
ואני מודע לטבע הבגידות, ויודע שזה קורה כ"כ בקלות. גם כ"כ קל להסתיר את זה. ואיך אני יכול לדעת שבמשבר הבא לא תזדייני עם החדש שלכם בבסיס?
אולי זה המחיר שעלי לשלם על הטעות שעשיתי. בגדתי ולעד אפחד מבגידות. זה לא באמת יעזוב אותי לעולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
