מגמר התיכון אל קרסולי הצבא

יש המון סתירות בעולם. המון מקורות מוסמכים כביכול שטוענים דברים מנוגדים. לכל אחד יש את ה"אמת" שלו, וכל אחר בוחר להאמין בדברים לפי השקפת עולמו ולפי ההיגיון האישי שלו. ואף אחד לא יכול להגיד לאדם שהאמת שלו לא נכונה, כי זוהי דעתו האישית.

אז השואה - קרתה או לא?

המון מכחישי שואה טוענים שאלה הבלי הבלים, ושאלה קונספירציות של היהודים במטרה להוציא עצמם מסכנים ולהסתיר את "הפשעים האמיתיים של היהודים כנגד האנושות".

לכל אדם במדינת ישראל ברור שזה בולשיט. שמענו עדויות בחיינו, חלקנו דור שלישי ורביעי לניצולי השואה, ואין לנו ספק בכלל שמדובר באמת גמורה.

ולמרות זאת, את האנשים המתגוררים אי שם במדינות מוסלמיות דיקטטוריות, בהם מלמדים שאנחנו שקרנים פתולוגים, אני יכול להבין. הרי להם אין שורשים בשואה, ומי בכלל יאמין לסיפור הזוי כזה.

בעוד חמישה דורות לא יהיה שום נצר, ואנשים יוכלו בקלות לטעון שאלה הכל עלילות היהודים (או מבחינת הישראלים: "של הזקנים הדפוקים האלה שמרחו אותם בחרטא"). זה עצוב מאוד וניסיתי לחשוב איך אפשר להנציח את השואה ולדאוג לכך שלא יצליחו להכחיש אותה בעתיד, אבל אני מוצא את זה בלתי אפשרי. זה בערך כמו שאני מכחיש את התורה כיום כי אני לא מוצא בזה היגיון וזה נשמע לי טיפשי. מי אמר שילד שיוולד בשנת 2100 יאמין לסיפור בלהות על שישה מיליון שנרצחו רק בגלל המוצא שלהם? זה באמת נשמע קצת הזוי.

אז מה זו האמת הזאת בכלל? איך אנחנו יודעים שכל מה שסיפרו לנו באמת ככה? איך אנחנו יודעים שמה שאנחנו בטוחים בו באמת נכון?

מי יודע.

נ.ב. כשפוסט שאתה רושם לפני מאתיים שנה חוזר לחיים תודות לבני 12 ואז מגיע ל"תנו לי בבקשה סטטוס מפציץ שיגרור הרבה לייקים, תודה", "סטטוס שחבר שלי פירסם" או "משפטים מצחיקים", אתה מבין שעשית עבודה טובה.