מגמר התיכון אל קרסולי הצבא

לכבוד כל שאר האנשים שמעוורים ומסנוורים מהמצב הרגשי שלהם.

אם אתה מרגיש שהמערכת יחסים שלכם במצב שלא מכבד את זה, בבקשה תחתוך.

ככל שתשאר יותר עם האדם הזה, תהיה יותר מצוברח ותקטין לעצמך את הסיכויים למצוא את האדם הנכון, ולפיכך את האושר.
וכמה קשה שזה נראה, לפעמים צריכים לדעת לחתוך. הכאב עצום והפספוס אדיר, אבל זאת הדרך היחידה למצוא אושר אמיתי.
ואני יודע שאתה לא רוצה לעזוב.

ואני יודע שהיא הדבר הכי טוב שקרה לך מאז שאתה זוכר את עצמך (שזה בעצם איזה שנה כי אנחנו נוטים להעצים דברים).

ואני יודע שהיא גורמת לך להרגיש הכי מדהים בעולם.

ואני יודע שאתה חושב שאתה אשם בכל.

אני יודע שאתה חושב שאתה החוליה החלשה. הכל נראה פתאום הגיוני ואתה הבעייתי.

אבל לא. היא גורמת לך להרגיש מדהים כי היא מפילה אותך עמוק עמוק לתוך האדמה, ואז מעיפה אותך חזרה מעלה. השינוי הקיצוני הזה גורם לך בטעות לחשוב שהיא גורמת לך להיות באמת מאושרת.

זה פשוט לא שווה את זה. תראה איזה חרא אתה מרגיש בגללה.

אבל כל עוד יש את הירידות האלה,

כל עוד אתה מרגיש שהיא משחקת בך,

כל עוד היא מחרפנת אותך,

כל עוד היא ממשיכה להיות אדם לא יציב ואתה לא יודע איך לאכול את זה,

PLEASE LET GO.

מוקדש גם לך, איתי, כשבעוד מספר שבועות וחודשים תהיה עמוק בתוך החרא, ומרוב הרגש לא תראה היגיון, ותצטרך את העוגן הזה שיזכיר לך מה חשבת ומה נכון. בדיוק כמו שקרה עם המחשבה שלך לצאת לקק"צ.