מגמר התיכון אל קרסולי הצבא

"איתי הוא בן אדם נחמד. הוא יושב לידי בשיעורים ואנחנו צוחקים על דברים רנדומליים ומציקים אחד לשני. באייסיקיו הייתה לנו שיחה שהתקרבה איכשהו לנורמלית. הבן אדם כל כך סגור.. הייתי רוצה לדבר איתו ולהכיר אותו באמת, אבל נראה כאילו הוא לא ייתן לי."

כמה עצוב באמת אדם סגור?

מאיפה לנו לדעת כמה מדהים הוא באמת?

ואולי זה סתם ממש מעניין כי זה נסתר מאיתנו.

לכו תבינו בני אדם.

ואם להיות כנה, קצת נמאס לי להיות מוקף באנשים "מיוחדים".