לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מגמר התיכון אל קרסולי הצבא


סתם עוד פסיק בים הבלוגוספירה

Avatarכינוי: 

בן: 33




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2011

אדם צובר זכרונות כמו נמלים


Thanks for the memories.

 

*~*

 

איתי, שנרדם בשיעור ביולוגיה והתעורר בפיסיקה:
"יו! זה מה זה מזכיר לי פיסיקה!"
הפוגה. אני בוהה בו בהפתעה קלה. איתי מתאפס.
"אה! זה באמת פיסיקה!"

 

 

באותו שיעור, סול מסביר: "אי אפשר לראות בחושך מוחלט."
איתי: "למה לא, יש את ויטמין A".

 

*~*

 

איתי נכנס לכיתה לא שלו ואומר למורה שפיליפ שכח משהו בחדר מחשבים. המורה התמימה, במחשבתה שזה קלמר או פלאפון, נתנה לאיתי להיכנס. ברגע שעשה זאת, הוציא מאחורי גבו חבילה ריקה של סיגריות קאמל שמצא על הרצפה בהפסקה לפני כן, מרים אותה גבוה וצועק, "פיליפ, שכחת את הסיגריות".

*~*

 

איתי, תחילת שיעור ספרות, בזמן הכניסה לכיתה: "אתם יודעים, שאם מזמינים ארבע מנות בפלאפל מוסא המשלוח חינם?"
~כולם מתלהבים ומחפשים כסף להזמין~
איתי נתפס עם הרגע: "כןןן בואו נזמין איזה 80 מנות שיהיו לנו 20 משלוחים חינם!"

בשקט, בלי שאף אחד ישים לב, בר צצה: "לי יש הנחה בפלאפל מוסא"
איתי: "מה?!?!? למה?!?! אה נכון.. בגלל אמא שלך.."
כולם בוכים מצחוק ובר מוחה בשקט שזה בגלל הנוער העובד ולומד.

 

*~*

 

איתי: "מיאו. מיאו. מיאו. מיאו.

יודית: "צא החוצה!!!!!!!!!!!!!"

*~*

 

"?Itay: "Anne, what is fuck you
Anne looks at him angrily.
"!Itay: "no no, not what you think.. like fa-q
(faq- frequently asked questions)

 

*~*


 

"אני רוצה שמי שעשה את זה יתוודה. ולא, אתם מושעים עד שבוע הבא. לתלמידים כמוכם לא מגיעה הפריבילגיה להנות משיעורי מתמטיקה."

 

*~*

 


 

יך הוא השקיע בלהרחיק את כולם משם ולחפש אותיות ולקרוע אותם בדיוק לצורה הנכונה..."


*~*

 

*רז מביא לנהג שטר של 20 שקל, כשנסיעה לת"א עולה 18*
- "פעמיים?"

 

*~*

 

שיעור צרפתית לפני מבחן:

 

מישי מהכיתה: גדי כואב לי הראש אפשר ללכת הביתה?
גדי: בטח זה ברור שצריך לעשות כזה דבר
~לאחר חצי דקה~
אני: גדי!! מה יקרה אם היא תתעלף? ואם יקרה לה משהו? אני דואג לה!
גדי: בסדר לך אתה עושה דבר טוב
~לאחר 2 דקות~
מישו מהכיתה: גדי גדי שכחתי להביא לאיתי את המחק!!
גדי: טוב לך תביא לו כל הכבוד על לעשות כזה דבר

 

*~*

 

לאחר שנה שלמה ומוצלחת של שינה מתוקה בכל שיעורי זה"ב, רשמו עלי בתעודה: "100. תלמיד מקסים. מעולם לא הפריע."

 

*~*

 

משה: "המורה אפשר הפסקה?"
המורה: "לא"
משה: "בבקשה לשירותים דחוף"
המורה: "טוב בסדר תצא"
תלמיד אחר: "המורה אני גם יכול?"
המורה: "מי שצריך לשירותים שיצא"
*כל הכיתה יוצאים החוצה...*

 

*~*

 

*נתנאל חופר על משהו בספרות*
איתי: "המורה אני מצדד בדברי נתנאל"
המורה: "פשש, איזו שפה גבוהה, איתי!"
איתי לוחש לשקד: "אה הפעם דחפתי את זה במקום הנכון? מה זה לצדד בכלל?"

 

*~*

 

הינו צריכים להביא חפץ כלשהו מהבית ולתאר בעזרתו את האופי של אחת הדמויות בשיעור ספרות.

עבדכם הנאמן, כרגיל, גילה על המשימה כחמש דקות לפני השיעור.

בעיה.

כבר תכננתי לוותר ולקבל עוד 0 על מטלה, ואז כ-20 שניות לפני התור שלי, החלטתי להיות יצירתי.

הבאתי ביצה באותו יום מהבית כדי לחסוך את ה-2 שקל שרוצים בקיוסק על הביצה בבורקס.

אז ציירתי סמיילי שמח מצד אחד של הביצה, ועצוב מצד שני.

"זאת הודא. היא דמות עגולה. לפעמים היא מחייכת, ולפעמים עצובה!"

כולי בשוונג. מסובב את הביצה ועוצר אותה. החלמון בפנים עוד נוזל, ולכן הביצה ממשיכה להסתובב.

"הביצה מתארת יפה את מצבה של הודא. היא נסחפת לדברים שלא רצתה לעשות בהתחלה, ואז גם כשמנסה לעצור, לא מצליחה."

גנבתי את ההצגה!

 

שיעורי בית בביולוגיה:
המורה:" מה הם החסרונות ברביה אל זוגית?"
איתי:" זה לא כיף"

 

*~*


אחי אתה בא להופעה של בצפר?
לא, מה אתה דפוק? יש שביתה

 

*~*

 

"אמא יש פה באילת כפכפים יפים.. להביא לך זוג?" "איתי תפסיק לגנוב כבר!"

נכתב על ידי , 24/12/2011 18:07   בקטגוריות זכרונות  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של it's hopeless. ב-6/1/2012 14:42
 



כרטיסים לביקורת בבקשה



לפני שנתיים הייתי אצל חברים בראשון לציון. בשעות הערב התכוונתי לחזור לכיוון תל אביב, וחיכיתי בתחנה של הקו לתל אביב. הייתי בטוח שאיחרתי לאוטובוס האחרון אבל למזלי הגעתי עשר דקות לפניו. בדיוק הייתי בתקופה של התגברות על קשר לא פשוט, אבל היום הזה דווקא הלך טוב, והגשם והכפור מילאו אותי באנרגיות חיוביות. העיר נראתה כ"כ נקיה וטהורה באותו יום. אני אוהב קור ואוהב גשם. תוך כדי שאני מזמם את "אין לי מקום" של מטרופולין, המתנגן לי באוזניה חצי שבורה באוזן ימין, אני בודק כמה כסף נשאר לי.


הייתי בטוח שנשאר לי מספיק. היה לי איזה שטר של עשרים, ועוד כמה מטבעות של שקל ושניים, זה אמור להספיק לנסיעה של גג שמונה שקלים.
נפלו פניי כשגיליתי שיש לי רק שקל בארנק. הכספומט הקרוב נמצא במרחק של כעשר דקות הליכה. והאוטובוס? אמור להיות כאן עוד שש דקות. בגלל הגשם אולי יתעכב בדקותיים.
לאחר הרהורים של חצי דקה החלטתי לנסות להתנגב לאוטובוס איכשהו. זה לא שיש לי ברירה אחרת. מלמלתי לעצמי משהו כמו "זה בסדר, אני נוסע כל יום באוטובוסים, הם מרוויחים עלי מספיק כסף גם ככה, אז פעם אחת אני לא אשלם על נסיעה, זה לא כזה ביג דיל" בתור ניסיון להצדיק את המעשה. ככה זה כשעושים משהו שנוגד את האמת שלך. אתה מנסה לשקר לעצמך ולמצוא תירוצים למה אתה צודק ומדוע מעשיך אינם פסולים.

הצלחתי לעלות לאוטובוס תוך כדי התכופפות והתגנבות מהירה מאחורי שאר הנוסעים המשלמים לנהג.
"ברוך השם. רק שאגיע כבר הביתה. הייתי בטוח שאתקע כאן כל הלילה. ופעם הבאה תדאג שיהיו לך פאקינג עשרה שקלים לאוטובוס, אידיוט."
תוך כדי חצי נמנום חצי הזיה באוטובוס, אני שומע קול מעומעם קורא, "כרטיסים לביקורת בבקשה".
הלב שלי ירד לתחתונים כגנב שכובעו עולה באש.
בלי לחשוב פעמיים ירדתי באותו הרגע מן האוטובוס.
יופי, אידיוט. מה עשית עכשיו?
השעה חצות, אתה באיזשהו חור בין ראשון לציון לתל אביב, ואין לך שקל. מי יודע מתי יגיע האוטובוס הבא-
היי, הייתי על האוטובוס האחרון.
נהדר. זה באמת נפלא. עכשיו אתה תקוע כל הלילה ב... איפה אני בכלל?
רגע, זה לא בת-ים?
מוכר לי הרחוב...
אלוהים אדירים, אקסית שלי גרה כאן.
"איתי?", אני שומע מאחורי בקול מוכר.
זאת האקסית שלי. עומדת מאחוריי עם תיק גב ונראית נסערת.
דווקא התקרבנו לאחרונה. הינו בקשר טוב בחודש האחרון, בעיקר מאז שזרקה אותי הבחורה שגרמה לכל התקופה הזאת להראות רע.
"מה אתה לעזאזל עושה כאן? אתה בבת ים בלי להגיד לי? אפילו לא חשבת לקפוץ להגיד שלום?"
"טוב, את מבינה, עליתי על אוטובוס בלי לשלם, ובדיוק עלה כרטיסן, אז ירדתי מהר, ופתאום הגעתי לכאן- ..."
זה נשמע כאילו דפקתי את החירטוט של חיי כאן.
שתיקה מביכה של מספר שניות, מלווה במבט של "וואט דה פאק" מצידה.
אחרי זה חייכה בחצי חיוך ואמרה, "אתה יודע, לא הייתי מאמינה לאף אחד אחר. אבל אתה הזוי ואיכשהו הגיוני שזה קרה לך. אתה יודע, כבר מאוחר ואני חושבת שהאוטובוס הבא יגיע רק מוקדם בבוקר. רוצה לעלות למעלה, לקחת איזה שוקו חם, וללכת לשבת קצת על חוף הים? עבר הרבה זמן מאז שעשינו את זה."
"איך שגלגל מסתובב לו", מלמלתי.

"מה אמרת?"

"לא, כלום. תוכלי להלוות לי מעיל?"

נכתב על ידי , 14/12/2011 23:31  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חסרת תקנה. ב-22/12/2011 19:47
 



New is always better


כבר שנה וקצת שאני מחכה לזה.

שב"ש. שבירת שגרה.

מחר אמלא טופס טיולים יוצא ואפרד מהיחידה אל חודש של שקט.

חודש בלי פעילות מבצעית, חודש בלי בלתמים, חודש בלי 15 שעות עבודה ביום.

חודש בלי אינטרקציה חברתית מינימלית.

חודש בלי מבטים עוקצניים בחדר אוכל.

 

אני יוצא למסע אל העבר, ההווה והעתיד.

אני יוצא להבין קצת יותר טוב איך העולם הזה עובד.

אני יוצא להבין מי זה איתי האמיתי. איך הייתי פעם. איך הייתי מאושר.

אני הולך לבנות לעצמי את האופי שאבד.

אני הולך להחזיר את הכל אלי.

 

mark my words, universe.

דצמבר זה החודש האחרון של הסבל המתמשך הזה.

2012 הולכת להיות אדירה.

 

New is always better.

נכתב על ידי , 4/12/2011 03:20  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסוחרת מונציה ב-22/12/2011 23:43
 





58,373
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיתי~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איתי~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)