חייה של נערה מתבגרת

שמיים אפורים, כאילו הם עומדים עוד שנייה להתפורר
אני עומדת וצוופה, מנסה לעצור את הדמעות שעומדות להתפרץ

השקט שמשתרר גורם לי להבין שמעולם לא היה לנו סיכווי 

נתתי לך זמן כדי שתוכל לנשוום
בתקווה שתשוב אל זרועותיי
אבל ניצלת את זה כדי לעזוב אותי 

זכרונות שלמים עומדים אל מול עיניי
נפרדים ממני ונסחפים עם הרוח

כאילו הם לא עומדים לשוב לעולם

רק אלוהים יודע על מה אנחנו נאבקים

אבל הגיע הזמן לנטוש את כלי המלחמה

רק חיבוק אחרון ודיי...