חייה של נערה מתבגרת

יום אביב קיצי

היא יוצאת לה החוצה בשמלה פרחונית וכובע לראשה

מחוייכת וזוהרת , משדרת ביטחון לכל סובביה

ומבפנים כלכך כבוייה . 

היא משתוקקת לצעוק

לרוקן את כל הכאב ששוכן לה בלב

אבל אף אחד לא שומע

כולם בטוחים שזה עוד יום שגרתי בשבילה ... 

היא פונה ימינה בסמטה

בודקת שאף אחד לא מבחין בהעדרה

ואז פורצות הדמעות

והיא בורחת אל מקום לא נודע ....

כבר חודש ימים שלא שמעו ממנה

כולם בטוחים שהיא הייתה ואיננה

ולפתע נשמעת זעקה

ואז השקט מגיע ...

הם מביטים מסביבם ורואים את אותה בחורה

זאת שתמיד הייתה אופטימית ושמחה

חשוכה , כנועה , נזקקת לעזרה

בוערת , נואשת , כלכך בודדה ...