יום שני (יום 9) 22/7/2013

קמנו בבוקר ממש מוקדם כמו שקמנו לבית הספר.הגענו לבית הספר וחיכה לנו האוטובוס לאמסטרדם ! פאקינג אוטובוס של שתי קומות !!! 

היה חנוק כל הנסיעה וזה נסיעה של שלוש שעות במקרה הטוב. פתחנו חלונות בגג והיינו כמו כלבים. עצרנובאיזה תחנת דלק וקניתי לי ביצת קינדר !!! עברנו את הגבול וזה כמו נסיעה לתל אביב...אין גבול !כאילו הגבול חופשי...

הגענו לאמסטרדםו לבית של אנה פראנק והיינו צריכים לחכות שעתיים וחצי בתור אז שלחו אותנו לזמן שופינג וקניתי ואנס ומגפי טימברלנד ממש בזול ! 

באחת החנויות דיברנו בעברית ואז שני בנים אמרו "עוד פעם הישראלים האלה"והתחלנו לדבר וזה וגילינו שהם מבאר טובי,בטיול לפני צבא,זאת הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם לשמוע עברית ולהרגיש ישראלי חוץ מהמשלחת.זה עשה לי טוב על הלב.

נכנסנו לבית של אנה פראנק והיה ממש קשה,לא בכיתי אבל זאת הייתה צביטה בלב וגאווה בו זמנית.

נטע ונועה גילו על הטימברלנד שלי והרשו לנו ללכת לקנות.התחלנו לרוץ כי הייתה לנו רק חצי שעה והגענו לרחוב הנכון אבל לצד השני שלו...בסוף הגענו לכניסה אבל אף אחד לא היה באיזור אז פחדנו ששכחו אותנו...נכנסתי לH&M לקנות לאלכס גופיה...אני באה לשלם ונטע מתקשרת אליי שאין אף אחד ולרדת מהר למטה (H&M של 6 קומות והגברים היו בקומה ה-6...רק לציין אתזה) עמדנו חצי שעה וגילינו שהגענו ראשונים...בזמן הזה יכולנו ללכת לקנות נעליים ואת הגופיות.

חזרנו מלאים בזיעה ושוב הסיפור עם האוטובוס.כמו כלבים מסריחים

הגעתי הביתה וישר התקלחתי.אחרי שעה יצאנו לריין בפעם האחרונהעם חברים של הגרמנים ונפרדנו מהנהר בפעם האחרונ,בכל זאת ט"ו באב..היינו חייבים לעשות משהו ;) 

היה ממש כיף וחזרנו הביתה ב-11:10..משוגעות אנחנו !
 

מחרתיים ברלין והביתה ! אני לא מאמינה

______________________________________________________________________________

יום שלישי (יום 10) 23/7/2013

בבוקר הגענו לבית הספר להכנות האחרונות לברלין,התחילו להעלות לי את הסעיף עוד בבוקר !

חזרנו הביתה ואז נסענו לקניון ענקק!! קניתי לי סוף סוף עוד משהו ! חולצה מהוליסטר ומגן לאייפון וגופייה מיוחלת לאלכס.

חזרנו מהקניון המדהים,התיישבנו לאכול ואז התחלתי לארוז. סיוט חיי והטעות הכי גדולה שאפשר לעשות זה להביא מזוודה שהיא יחסית קטנה ! בסוף הצלחתי ונסענו לברביקיו פרידה בבית הספר שלהם.

כולם התחילו להיטפל אליי ולעצבן אותי ולשגע אות,התקשרתי לשחר ודיברתי איתה ופשוט הוצאתי את כל התסכול שליופשוט בכיתי,בנתיים היה את הטקס והכל,באמצע הטקס היה צריך להקריא קטע שאני הייתי אחראית עליו ושכחתי אותו בבית ואז כולם הסתכלו עליי וראו שבכיתי.

אחרי הטקס מלא אנשים ניגשו אליי,גם ישראלים וגם גרמנים.עדי שוורצמן לקחה אותי ל"שיחת נפש" ואחרי שהשיחה הסתיימה הצטערתי שעשיתי אותה.בתכלס הילדה רכלנית והרגשתי שעשיתי טעות. 

האנה ואמא שלה ניגשו אליי כמה פעמים,באמת שאני אוהבת אותה,לפחות מתחילה לאהוב אותה.ישבתי והייתי לבד רוב הזמן.

בסוף ירדתי לאיזור של הברביקיו ואז מרתה הסיכה הזאת חיבקה אותי והלכנו ביחד...באמת שהיא מושלמת !!

חזרנו הביתה וכל הזמן דאגו לי כאילו אני הולכת למות.חמוד קצת..משפחה מדהימה !

סיימתי לארוד ומחר ברלין ! וואו ! ואז הביתה !!!

לא נקלט עוד !!!!!!