אלו הם חיי

וואהו! פרק 14, סוף סוף! .

מקווה שתאהבו.

"דבר כבר, דניאל." זירזתי אותו כשהוא המשיך להסתכל עליי במבטים בוחנים.

~~

"בואי לים." ספיר אמרה אל תוך הטלפון ברגע שפלור ענתה.

"בואי." ענתה לה פלור. פלור היא הכי ספונטנית מבנינו, אם יגידו לה שטסים בערב לחו"ל, היא תארוז מזוודה ותעלה על המטוס הראשון שיגיע.

"ליאור אצלך?"

"לא, הוא הלך הרגע." ענתה והחלה בחיפושים אחר בגד הים המתאים.

"מה עשיתם בלילה, שובבים?" פלור שאלה כשהיא מחניקה צחוק.

"הוא דפק אותי כל הלילה.." ענתה לה בעצבים "מה נראה לך שעושים בלילה?! ישנים!"

"אני יודעת" ענתה ולא יכלה כבר לשמור את הצחוק בפנים. ספיר גילגלה עיניים בחיוך וניתקה לה בפרצוף.

-מה את משחקת אותה נעלבת.. דיברת עם לורן? תהיי מוכנה בעוד שעה.- ספיר קיבלה אסמס כמה שניות אחרי הניתוק. –לא דיברתי איתה עדיין, אני אתקשר עכשיו. ושעה זה בסדר.- והניחה את הפלאפון על השידה.

~~

"את באה איתי לחתונה?" דניאל שאל בשיא הרוגע.

"מה?" לרגע חשבתי שלא שמעתי טוב. "אתה נורמאלי, כן או לא?" שאלתי ברצינות והוא בתגובה צחק.

"זה לא מצחיק." קמתי והרמתי את הצלחת שאכלתי בה, בדרך לכיור פינקתי את דניאל במכה בראש.

"בואי הנה.." הוא תפס בידי ואני ברגע האחרון הצלתי את הצלחת מהתנפצות על הקרקע.

"חכה רגע, משוגע" צחקתי כשהוא הושיב אותי עליו.

"את לא מבינה איך התגעגעתי אלייך.." דניאל לחש על צווארי ופיזר לי נשיקות על הצוואר, גורם לי לשכוח מכל העניין של הצלחת ולהניח אותה על השולחן חזרה. עברתי לישיבה בפיסוק, כששתי רגלי עוטפות את מותניו בזמן שדניאל נישק את שפתיי בצורה מטורפת.

-Just gonna Stand there and watch me burn..- הפלאפון שלי צלצל בדיוק כשדניאל הרים מעט את הגופייה שלי וחשף את ביטני.

"איזה טיימינג..." מילמל באנחה והרים את הפלאפון מהשולחן. "ספיר."

"היי מותק." עניתי לפלאפון וקמתי מדניאל. הנחתי את הצלחת בכיור בזמן שספיר מזמינה אותי לים.

"מתאים לי. דניאל, רוצה ללכת לים?"

"דניאל?" ספיר שאלה אותי בבילבול.

"אני כבר אספר לך בים." השבתי לה אחרי שדניאל ענה בחיוב.

"סבבה. תהיי מוכנה עוד שעה ככה."

"אוקיי." אמרתי וניתקנו את השיחה.

**

"ואז הסתובבתי אליו והוא בכה בלי קול, אבל הדמעות ירדו בלי הפסקה. אני נשבעת לכן, ברגע שראיתי אותו ככה הלב שלי נשבר." אמרתי בזמן שספיר מורחת את הגב שלי בקרם הגנה ופלור יושבת לידנו עם שמן שיזוף מרוח על כל גופה.

"אח"כ כבר לא יכולתי, חיבקתי אותו אליי והוא אמר לי כמה שהוא מתגעגע ולא יכול בלעדיי." פלור חייכה.

"זה היה ברור שתחזרו." ספיר אמרה אחרי כמה שניות.

"מה עם בן?" פלור שאלה. את האמת, לא סיפרתי להן בכלל על כל הקטע עם בן והנשיקה.

"התנשקנו."

"מה?!"

"מה?!" שתיהן ענו פה אחד.

"למה לא סיפרת?!" פלור תקפה אותי.

"שמעי.. באותו הלילה חזרתי לדניאל, ככה שכל הראש שלי היה עסוק בדניאל." אמרתי והבנים התיישבו לידנו.

היינו בהרכב כמעט מלא, שלושתינו, דניאל, אדם, טום, אוראל ועוד שתי בנות שהגיעו עם טום ואדם.

"תכירו בנות, זו שני." אדם אמר בחיוך וכרך את ידו סביב מותניה. נופפנו וחייכנו חיוך גדול, כמו ילדות טובות.

"וזו אליה" טום הציג את הבלונדינית שעמדה צמוד אליו. גם לה נופפנו וחייכנו. דניאל התיישב מולי ונשק לשפתיי באיטיות.

"ואי.. איזה ריח יש לך." דניאל מילמל על שפתיי ואני צחקתי.

"של קרם הגנה."

"חולה על ריח של קרם הגנה." הוא השיב לי והמשיך לנשק את שפתיי.

"איזה סטיות יש לך, דניאל." סיננתי בין נשיקה לנשיקה.

"לורי, את באה למים?" טום שאל אחרי כמה דקות ושמתי לב שספיר ופלור כבר בדרכן אל המים. טום הושיט לי את ידו והלכנו שנינו אל המים.

"אז אני מבין שחזרתם." טום אמר לי בדרך, ישבנו יחסים רחוק מהמים.

"כן, אתמול אחרי שראית אותי.." עניתי ונעמדנו על שפת הים, כשהמים מלטפים את רגלינו.

"למה נפרדתם בכלל?"

"היו הרבה סיבות, אבל אח"כ קרה משהו שאחריו החלטתי שנמאס לי כבר." הסתכלתי עליו.

"הוא כמעט התנשק עם מישהי, במסיבה של פלור." אמרתי אחרי שמבט מצפה להמשך התלבש על פניו.

"רציני? לא חשבתי שדניאל כזה."

"גם אני לא. אבל טומי, כל הגברים אותו הדבר.." אמרתי והוא חיבק אותי אליו כשהוא צוחק.

"את צודקת. אבל הוא אוהב אותך, והוא מוכן לעשות הכל בשבילך. את יודעת את זה" השיב לי בחיוך ואני חיבקתי אותו בחוזקה.

"מה עם ההורים שלך?" נזכרתי בשיחה שהייתה לנו לפני כמה ימים, על ההורים של טום והקושי ביניהם.

"אני בטוח שהם הולכים להתגרש.." טום אמר והסתכל על המים. ליטפתי את גבו והוא המשיך לספר.

"בזמן האחרון הויכוחים נהיים יותר ויותר אלימים" פלטתי אנחת בהלה.

"לא אלימות פיזית, לורן.." טום גיחך מעט. "אלימות מילולית. הם מקללים בלי סוף, צועקים כאילו אין מחר."

"לורן!" שמעתי מישהו קורא לי בדיוק כשבאתי לענות לו. הסתכלתי אל תוך המים וראיתי את פלור מסמנת לי להיכנס.

"בואי.." טום קם ואני אחזתי בידו.

"הם יכולים לחכות." השבתי לו וקמתי גם אני, סימנתי לפלור שאני אכנס עוד מעט והלכתי עם טום למקום מרוחק יותר.

"זה באמת חשוב לך לדבר איתי על זה?"

"טום, איזו שאלה? בטח שזה חשוב לי. היית מעדיף לשמור הכל בבטן ולהיאבק ברגשות שלך רק אתה, עצמך?" הסתכלתי עליו "זה לא כיף שיש מישהו שאתה יכול לספר לו מה עובר עלייך?"

"בטח שזה כיף, אני פשוט לא רוצה ליפול עלייך עם כל הסיפורים האלה." חייך אליי והתיישב לידי.

"בשביל זה יש חברים." חייכתי "אתה לא רוצה לדבר על זה עכשיו?" הוא הנהן.

"אז בוא נחליף נושא.. מי זו אליה?" שאלתי בחיוך מתגרה.

"הכרתי אותה לפני חודש, משהו כזה. אתמול כשראיתי אותך בים, ניפגשתי איתה"

"הופה, טומי.. אני רואה שזה רציני!" החלקתי לו כיף והוא צחק.

"כן.. אני חושב. יאללה, בואי נחזור." הוא קם ואני קמתי אחריו. "תעשי לי שק-קמח"

"אתה רציני, טום? אני אמות." צחקתי והוא ביטל את דבריי בהינף יד.

"את תשרדי את זה." אמר וקפץ על גבי. באותה רגע שהוא נחת על הגב שלי, אני נפלתי קדימה בצורה מצחיקה. כל הגוף שלי היה ישר ונפלתי עם הפנים אל תוך החול.

"יו..." טום מלמל בין כל הצחוק. כמו שני מפגרים, אנחנו שוכבים על החול ובוכים מצחוק.

"אתה כזה מפגר.." צחקתי גם אני וקמתי. טום המשיך לשכב על החול ולצחוק.

"נו!" התאפקתי לא לחייך.

"אין.. אני לא יכול לקום, הרגת אותי עכשיו." טום אמר ועבר לעמידה על הברכיים.

"חבל שלא צילמו את זה, וואי.. אני מת אם אני רואה את זה שוב."

"חח, מניאק." צחקתי והגענו למקום שישבנו בו. מפה לשם, הצטרפו גם ברנדון והחברים שלו, היינו ממש בהרכב מלא. עם הגעתו של ברנדון, הגיעו גם הבירות. היה מצחיק כל כך.

"תראו אותה.." ברנדון אמר אחרי שלקחתי לי פחית בירה.

"יש בעיות, אלכוהליסט?" שאלתי בחיוך והוא משך אותי אליו לחיבוק.

"אין עלייך בכל העולם הזה." הוא צחק ואני חייכתי. "מת עלייך."

"כמה שתית?" שאלתי את ברנדון אחרי הצחוק השיכור שהשתחרר לו.

"לא יודע" הוא נרגע פתאום והרגשתי מישהו נוגע באצבעותיי ברכות לא נורמלית. הסתובבתי וראיתי את דניאל מסמן לי לבוא אליו. עזבתי את ברנדון והתקדמתי אל דניאל בחיוך. הוא אחז בידי והוביל אותי להליכה קצרה איתו. משום מה, הוא לא דיבר. כרכתי את ידי סביב מותניו ודניאל כתגובה כרך את ידו סביב צווארי והצמיד אותי אליו.

"את ישנה אצלי היום." דניאל אמר אחרי שהמשכנו ללכת בשקט. הרמתי אליו את מבטי וראיתי אותו מחייך חיוך מסופק.

"אה, באמת? תודה שאתה מודיע לי" התגרתי בו והוא אחז בראשי בשתי ידיו.

"כאילו שאני לא יודע שאת מתה לישון אצלי.."

"מי סיפר לך את השקרים האלה?"

"הנשיקות שלך.." השיב ורכן אליי, מנשק את שפתיי בצורה משכרת.

"Well, kisses don't lie" קרצתי לו כשהתנתקנו. דניאל חייך אליי בתגובה והמשכנו בהליכתנו.

"אז מה החלטנו לגבי שבוע הבא, את באה איתי?" הוא שאל על החתונה של אופיר, בת הדודה שלו.

"לא יודעת אם בא לי על המשפחה שלך." השבתי לו בטון רציני וניסיתי כמה שיותר לא לחייך.

"תראו אותה.." הוא סינן בין שיניו "התכוונת, שאת לא יודעת אם למשפחה שלי יבוא עלייך."

"חחחחח!" צחקתי צחוק מאולץ. "איזה חוש הומור, בשמיים.." דניאל התיישב על שפת הים ומשך אותי לשבת בין רגליו.

"שמעי.. אני לא יודע מה עם המשפחה שלי, אני יודע ש-לי בא עלייך.." דניאל לחש באוזני והעביר לי צמרמורות מטורפות בגוף. חייכתי בעיניים עצומות וליטפתי את ירכו שעטפה אותי מהצד.

"אני רק מחכה לרגע שנהיה לבד, בחדר."

"טוב, חרמנו.. אל תספר לי על הפנטזיות שלך עכשיו." הרסתי את האווירה ודניאל צחק.

"חרמנו, הא?" שאל והעביר את ידו על גבי. "אני אראה לך מה זה חרמנו." סינן ופרם את הקשר של חזיית בגד-הים שלי. בגלל שזה בגד-ים סטרפלס, החזייה נפלה ישר על ירכיי.

"דניאל!" יש לו מזל שאנחנו במקום מבודד ואף אחד לא רואה את כל המתרחש. הרמתי את החזייה מיד והסתרתי את שדיי. דניאל צחק בלי סוף, ואני קשרתי את החזייה חזרה, אח"כ התפנתי לתוכנית החיסול שלי עליו.

"אני אדגדג אותך!" הוא אמר אחרי כמה מכות טובות שנחתו לו על הבטן והישבן. ברגע ששמעתי דיגדוגים הפסקתי מיד את תוכנית החיסול.

"בוא נחזור.." אמרתי בתוך חיבוקו, כשהראש שלי חפור עמוק בתוך הצוואר שלו, מסניפה לתוך ריאותיי את הריח המשכר שלו.

"נשיקה אחרונה." קבע והרמתי את מבטי. דניאל רכן לעברי, מרפרף את שפתיו על שפתיי. בהתחלה הוא נתן לי נשיקה רכה ואח"כ התרחק מעט, גורם לי לרצות להרגיש אותן שוב. הצמדתי את שפתיו אליי והוא נישק אותי נשיקה כוחנית, אבל רכה בו-זמנית. אני לא יכולה לתאר בכלל את הנשיקות עם דניאל, זה משהו שלא היה וגם לא יהיה לי עם מישהו אחר.

שעתיים אחרי שחזרנו, אני ודניאל, החלטנו להתקפל ולחזור כל אחד לביתו.

בדרך אל החניות, אליה תפסה אותי לשיחה קצרה. כשהיינו בחוף עם כולם, לא יצא לנו לעשות היכרות עמוקה, ככה שזה בא בזמן.

"אני רוצה להגיד לך משהו.." אליה פנתה אליי ואני הנהנתי בחיוך.

"אני אומרת את זה פעם אחת, ולא חוזרת על זה שוב." אמרה שוב, הפעם בנימה עצבנית. הסתכלתי עליה במבט לא מבין, מצפה להמשך.

"דברי.. מה יש?"

"אני לא אוהבת את הקירבה שלך אל טום."

"את רצינ-" התכוונתי לדבר, אך אליה קטעה אותי.

"תתרחקי ממנו. שמעת אותי?"

 What

The

Fuck?!