"תאהב את כולם, אל תסמוך על אף אחד."
מיום ליום, אני מגלה כמה המשפט הזה נכון. סמכתי על אנשים יותר מידי וכל מה שקיבלתי זה רק אכזבה.
הכל התחיל ככה...
יצאנו למועדון, נהנתי, ללא ספק בכלל. רקדתי, השתוללתי, עשיתי שטויות. נהנתי.
יום למחרת, גיליתי שאחת החברות הקרובות שלי התנשקה עם האקס שלי, שאני לא אוהבת אותו, אבל הוא היה האהבה הראשונה שלי. משהו שלא שוכחים אף-פעם. לא כעסתי, התאכזבתי.
היא שלחה לי הודעות, אמרה לי שהיא מצטערת, שכל החברות שלה כועסות עליה, אבל הכי מפריע לה שאני כועסת. אמרתי שאני לא אשאיר את זה ככה, שאני אסלח. דיברתי איתה אחרי יומיים ואמרתי לה שאני בקושי יכולה להאמין בה. היא אמרה שהיא יודעת, שהיא מצטערת, שהיא אוהבת אותי, שהיא מבינה איך אני מרגישה כי זה קרה לה גם עם האקס שלה (שהאקס שלה, במקרה, החבר הכי טוב של האקס שלי). התחבקנו והכל היה נראה בסדר.
ככה היינו כמה ימים, יחסים רדודים כאלה, רק שלום-שלום, נשיקה ומידי פעם מה קורה.
היום בבוקר 26.11, גיליתי שהם ביחד.
אלוהים, כמה שהתעצבנתי. בחיים שלי לא הייתי מאוכזבת, מעוצבנת ופגועה ככה. באמת שתפסתי ממנה ילדה עם מילה. שהיא מקיימת כל דבר שהיא אומרת, אבל היום גיליתי שלא.
ברגע ששמעתי על זה, בכיתי מרוב העצבים שהיא מעיזה בכלל לעשות דבר כזה. ועוד להתקשר אליי יום קודם לכן כדי לשאול אם זה בסדר. למזלי ישנתי ולא עניתי לשיחה. אם הייתי ערה, אני יודעת שלא הייתי ישנה כל הלילה.
עכשיו אתם בטח שואלים למה עליו אני לא כותבת כלום...
עליו יש לי מעמסה. יש לי כל כך הרבה להגיד, שזה לא ייאמן.
הוא יצא כל כך צבוע, כל כך מגעיל. מאז שנפרדנו, הוא השתנה לרעה... בצורה דוחה ומגעילה. אותה ילדה שדיברתי עליה, התנשקה לפני כמה חודשים, עם עוד חבר טוב של האקס שלה... והאקס שלי, באותו רגע ששמע על המקרה הזה אמר 'איך הוא יכול לעשות את זה לחבר הכי טוב שלו? הוא לא חבר...' ובלה בלה בלה. בילבל בשכל ואחרי מספר חודשים, הולך ונהייה חבר של האקסית של החבר הכי טוב שלו.
כל מי שהכיר אותו בתקופה שהיינו יחד, אמר שהוא השתנה לרעה. ומי שמכיר אותו אחרי שנפרדנו, תופס ממנו גבר.
אני יכולה להגיד בוודאות - שהוא חתיכת סמרטוט, מגעיל, דוחה וצבוע. אני בהלם שיש אנשים כאלה בעולם הזה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
