היא אספה את שיערה השחור בשתי גומיות בצבעים שונים. הילדים תמיד צחקו על זה, היא נהנתה מתשומת הלב הזו, ולכן הצבעים תמיד היו בולטים. הפעם גומייה אחת וורודה עם פרח וורוד מפלסטיק, והגומייה השנייה צהובה וזוהרת. היא לבשה שמלה חגיגית ולבנה, ורגליה עירומות. היא הביטה במראה והסתובבה בכדי לראות את השמלה הלבנה מתעופפת קלות. היא לקחה דפי נייר ודחפה לכיס השמלה.
"עכשיו נותר לי ללבוש רק חיוך." אמרה לעצמה וחייכה. היא ירדה במדרגות בדילוגים מהירים ככל היכלה, שלא תראה חלילה את ביתה המתפרק. הרי בראשה הוא מושלם, אבא ואימא יצאו לטייל ביום שבת יפה זה, ובסוף היום יחזרו ויספרו לה סיפור מול הקמין החמים.

כאשר יצאה מהבית המשיכה בדילוגים, אך עתה איטיים כמה שאפשר. אסור לה לפספס דבר, לא את ריח הדשא הירוק או הפרחים הצהובים, ולא את רחש החיות המציצות לעיתים מן היער. היא ידעה לאן פניה מועדות, והצפייה הייתה גדולה כתמיד. היא עצרה, רק לדקה ידעה, להתנדנד מעט בנדנדה הישנה. הרגליים ישרות, הישר לכוכבים, הרגליים מקופלות, חזרה להורים המלאים בגעגועים.
"כיף לי." לחשה והתנדנדה חזק אף יותר. רגליים ישרות, הישר לכוכבים. רגליים מקופלות, חזרה להורים. "כיף לי." חזרה והתנתקה מן מושב הנדנדה בקפיצה. אינה הספיקה להתייצב מן הנחיתה והחלה לרוץ, רוצה להגיע ליעדה שמא טיפת צלילות תחדור לראשה. עתה עברה עצים רבים, רגליה מדממות תחת האדמה, אך היא אינה הפסיקה לרוץ. אדמה רטובה מעט, שלא מדם, גרמה לה לעצור בבת אחת. הרגשה כזו על הבוהן מספיקה לה בכדי לזהות את המקום האהוב עליה.

היא הגיעה, הנהר. היא חייכה חיוך גדול והתיישבה, מרטיבה את רגליה, יודעת כי המים הטהורים יירפאו את פצעיה. המים היו קרים, וניתן היה לראות מספר דגים קטנטנים שוחים בין מכשולי רגליה.
היא הושיטה את ידה לכיס השמלה שלה, מוציאה את דפי הנייר ומתחילה בקיפולים. סירות נייר במים, המשיטות את הסוד הפרטי שלה. סירה אחת שטה במים, אחר זרם הנהר. סירה שנייה שטה לה, בצמוד לראשונה. השלישית מנסה למצוא את דרכה, אך לא מצליחה וטובעת. החיוך נמחק ממנה באופן מיידי, רק לכמה שניות. הסירה הגדולה והחזקה ביותר נשברת תחת הזרם החזק. היא מתחילה לצחוק, צחוק חסר חיים המלווה בדמעות בלתי נשלטות. "אין זה אמור להיות הפוך?" היא ממשיכה לצחוק, והדמעות אף הן ממשיכות לרדת. לפתע הצחוק מפסיק, ויללות מצטרפות לדמעות. כאב משתחל, ואיתו הקוצים. קוצים שמזכירים בכוח, פוצעים ומסירים את מסיכת הילדות.

היא מורידה גומייה אחת, את הגומייה הוורודה, וזורקת לנהר. 
"אני בת שמונה!" צועקת ומורידה את הגומייה הצהובה הנופלת גם היא, הישר לנהר.
"אני קטנה וחלשה," קולה נשבר, בעוד הורידה את שמלתה הלבנה. "ולמרות זאת, אני הסירה השלישית." וגם השמלה סופה בנהר המתחזק מרגע לרגע, ככועס עליה, ככועס על העולם.
קשה היה לה לנשום, העיניים כבר שרפו וכפות הרגליים החלו לדמם שוב. נראה היה כי הנהר מנסה להירגע יחד איתה, שכן בזמן נשימותיה הכבדות, שהתחילו להפוך לקלות מרגע לרגע, כך גם הנהר החל לזרום באיטיות עד אשר הזרימה פסקה כמעט לגמרי, ואיתו נשימותיה הנעשו יציבות שוב. היא נכנסה לנהר, רועדת מעט תחת המים הקרירים. מעליה דבר מלבד הבגדים התחתונים שלה, ותחת המים הרדודים והצלולים נשכבה על החול והסלעים ונשענה על זרועותיה שלה בעיניים עצומות.

"הייתי רק בת שמונה," לחשה, ודמעות שקטות עתה ירדו במורד לחייה. "מגיל שמונה החיים נעצרו, וכעת, אני אדם משום מקום."

היא ניסתה לחזור לביתה הישן, לחדרה הוורוד. היא רצתה לשחק בגינה, להתנדנד בנדנדה ולהכין סירות מנייר הישוטו בשלווה על הנהר. היא רצתה להיות ילדה קטנה שוב, היא רצתה שאמה ואביה יחזיקו את ידיה. אבל כל זה איננו. הילדות נעצרה ברגע שהזרים נכנסו לביתה בערב של תחילת ינואר, 1995. ברגע בו הזרים רצחו את הוריה החזקים אשר כה העריצה, וברגע בו חיללו את גופה ונתנו לה להישאר בחיים ולסבול. באותו ערב, הפסיקה להיות ילדה קטנה. 
"היא שלי, לא היה להם זכות לקחת אותה."

המשימה:

 גם השלב הזה הוא שלב מיוחד במינו. השלב מורכב משתי משימות שתהיו חייבות למלא. 
קודם כל, תקשיבו בבקשה לשיר הבא: 
where have all the children gone
אבי לי סטודיו (לריקודים) עשו לו ריקוד, שגורם לדמוע, מי שחושבת שזה יעזור לה, קליק.
עליכן לכתוב קטע, בעקבות השיר הנ''ל (נושא גדול: תנודות החיים) ככל שתעמיקו יותר לתוך השיר כך הניקוד יעלה. אך עליכן לציית לעוד כלל נוסף: 
אתן חייבות לבחור שיר ישראלי (ולציין אותו בסוף הקטע שלכן) והקטע שלכן חייב לכלול שלוש שורות שלמות מתוך השיר. הן לא חייבות להופיע ברצף, אך הן חייבות להופיע במהלך הקטע. השורה חייבת להיות שלמה ולא מקוטעת, ובדיוק כמו שהיא מופיעה בשיר (בלי לשנות כלום). 
אפשר להשתמש בשורה בתור ציטוט של מישהו שאומר אותה, אבל אך ורק פעם אחת. 
בהצלחה, תפתיעו אותי :)



אתגרון כתיבה חמישי:
 כתיבה בעקבות תמונה



 http://data.whicdn.com/images/25903794/tumblr_latbqzrpWh1qzb7gjo1_500_large_large.jpg