בלוגומנית

החצי שנה הזו לא מקדמת אותי כלל.  מרגישה בצומת. אין לי שום כוון.  רוצה לעשות משהו משמעותי ולא יודעת היכן בדיוק ואיך.  קטע מתסכל או בונה?

   הבוקר עשיתי לי הרפיה,   החלטתי שאני בבריכת שחיה עם תכונות ריפוי ותנאים מקסימים ומדהימים.  עם מדריכה שמנחה מה כדאי לבצע ...היה כל כך נעים בבריכה הוירטואלית שלא רציתי לקום מהמיטה....

אתמול החלטתי לפנק את עצמי ובזמן מנוחת הצהריים נכנסתי למדור ההרפיה והדימיון שלי והרצתי "סרטים"  שהדלת של הבית נפתחת ובכל פעם משהו מביא לי עציץ או זר פרחים עם פתקאות מרהיבות עם מילות תודה והערכה...ככה בדמיוני כל הבית הוצף פרחים ואגרטלים שאין לי מה לעשות ולאן לפנות את כל הברכה הזו.

  האם     הסיטואציות האלה  מבורכות?   האם האשליות האלה תורמות לנו או גורעות?  האם הם מחסנים או מחלישים אותנו?  כי פה אנחנו לא צריכים שום מאמץ אמיתי כדי להגיע לפרסים.

יש לי הרגשה שפרסים גדולים מידי גורעים כי הם מעמעמים את זוהר היום יום,  ולאחר פעילות גרנדיוזית חוזרים למציאות בה אין ארוחות חינם ואם המטבח אינו נקי  אני צריכה לקרצף .