התחלה חדשה

כל הבגדים שאהבתי,  מעיל העור הישן והנאמן, טישרטים עם כתוביות ובעצם רב רכושי, נשלח כעת אל אנשים שזקוקים להם באמת. אני תורמת את כולם, מחולצות ישנות שעברו אצלי בארון ויעוברו לשקית עד לג'ניסים של דיזל.

קשה לוותר ככה על כל הבגדים שאהבת, ולפחד מה תעשה בלעדיהם, למרות שברור לשניכם שהאינטרקציה אבדה מזמן.
אני מתחילה התחלה חדשה.

סוף-סוף אני אוזרת אומץ להיות האישה שתמיד נועדתי להיות. המתוחכמת והישירה. 

מהיום אני נודרת בפני עצמי ובפניכם להיות אישה אחרת, אישה. כזאת שתוכל לחיות עם עצמה ועם עצמה בלבד, שלא תזדקק לאף-אחד.
לא אהיה יותר נטע שנואשת אליו. אלא זאת שהשלימה עם האהבה שלה, ותתן לה ללכת לא משנה עד כמה אמיתית היא. 

אני לא מחפשת שינוי עצמי, להפך, אני מחפשת הגשמה עצמית.
להיות מי שמעולם נועדתי להיות.

ורוניקה ג. וולדורף מתעוררת היום.
ורוניקה ג. וולדורף הסופרת, הכמהה לאיכות. 
וכן, שמי עדיין נטע. אבל נטע אחרת. נטע שיודעת לאיפה היא הולכת ומאיפה היא באה.

נטע שתהיה ורוניקה על עטיפות הספרים.

עזבתי את הפייסבוק, רוקנתי את הארון כולו, תליתי שמלות על קולבים, כל החדר מתוכנן לעיצוב חדש. וכך החיים שלי.

ולמרות הכל, קשה להרפות מההרגלים האלו של חוסר ביטחון.
אבל אני זוכרת תקופה שבה נועדתי להיות ורוניקה. בה הייתי דיקטטוטרית של ביטחון עצמי ביסודי, ששיחקתי עם שלושה ילדים שרצו להיות ה"חבר-חבר" שלי. זאת שגרמה לשלושה ילדים בו זמנית לאבד את הראש, לקבל פרחים ולסרב, לשים ליפגלוס בשיחת וידאו ולנתק.
אני רוצה לחשוף את הילדה הזאת שוב, אך באופן בוגר יותר.

קשה לראות אחות בלונדינית עם עיניים תכלת, ואח קטן כזה, יפהפיים, ולהאמין שאת תצליחי יותר.

קשה לראות אחות קטנה שתפסה את המשבצת שלך בתור המוכשרת והביצ'ית.

אז כן, יש בי קנאה.

אבל מהיום אני עובדת עליה.

מהיום אני בלתי-ניתנת לעצירה.

ושישרפו כולם.