לילה קר

אהובתי מצטנפת מעלי

מתהפכת לצד השני

ומבלי משים

בוהה בי בעיניים סגורות

ריסיה רוטטים

עפעפיה נפתחים קלות

ראשה שמוט

אך פטמותיה זקורות.

ריר צונח משפתיה הסמוקות.

אני מנקה את פיה באצבעותיי

ואמשיך בתנועת ליטוף על סנטרה

עד שגבותיה יתכווצו כי לטפיל

הייתי לה

בתוך שנתה.

מה יפה זו השעה...

*להבהרה: השיר אינו כתוב למישהי שאני אוהבת. אולי להפך...

אתה היית ותשאר אהבת נעוריי. אלו צעדים אחורה, אחורה, אחורה, ורק הם מובילים אותי קדימה, נותנים סוג של דלק לחיי המלאים בשום דבר בעצם.
אולי תחזור רק כמה צעדים עבורי, תן לי לגעת רק פעם אחת, לדעת... לדעת, מה אני מפספסת ותמיד אפספס. אני אוהבת אותך.