עוד לא חוויתי את הזריחה הראשונה שלי. אני דוחה את הסף שלה, את התענוג של השקט נפלא הזה, את השמש המטפסת על חלוני השמאלי, שהיטיב להכיר אותה בכל קיץ, ובכל ספטמבר היא נעלמה מתוך עיניו, מתוך עיניו של החלון השמאלי. מן החלון במטבח כבר אין הזוכה לראות עננים בהירים נעים במהירות על גבי עצמם, ואף אדם לא צופה בנוף הנפלא של הצל הבהיר שמרצד על הסלון.
הרעיון של הסגול והכתום משתלבים זה בזה כמו בעיבוד מוזיקלי מושלם מייצג עבורי את החופש. לא רק את החופש הלימודי, אלא את החופש העצמי והשחרור המוחלט שבי, את השמחה והרוגע וכל ההתחלות החדשות הקיימות, את התקווה והציפיות. והן טובות כפי שהן, כציפיות. הן מעטרות את מיטתי באנחה נפעמת של מאוורר.
התענוג הוא בלחכות. 

תגידו יש משהו שאתן מפספסות? אתן טועות בנקודה הזו להתראות אל תכנסו לחורים שלי.