כך העברנו את חיינו, במודע, כפי שאפשר להגיד כעת. איני מתחרט על בחירה זו, אך על דברים אחרים-בוודאי. אלו ההשלכות הנפלאות בזוועת חיי.

היינו מתעוררים למשמע אוטו זבל וציפורים, מתחככים זה בגבו של זה ובשפת הגוף הנושנה מדברים "בוקר טוב גם לך". רבים היו אומרים שאלו החיים מהם בורחים כולם, אך בעיני הבריחה היא הבחירה הרעה ביותר, בכל צורה ובכל תחום. ואני, אני איני מתחרט על דבר.

ובכך- כך חיינו את חיינו. הלחיים נסדקו והתרככו, הרגליים קיבלו עם הזמן זווית משונה ואיטית, אך הכל היה כשהיה. בערבי שישי היינו משמיעים את דיסק החתונה העתיק ומתרפקים על בחירת המוזיקה היוצאת מן הכלל ועל טעמנו המשותף. בבקרים הייתי מכין ביצים קשות, שתמיד יצאו רכות מדי, והיא הייתה מכינה את הקפה, שתמיד יצא בהיר מדי. בהתחלה היינו מצחקקים חרישית על הטעויות ועל הלקחים שלא לקחנו, אך עם הזמן השגיאות היו הדבר היחיד שנותר נכון.

בסך-הכל, ניתן להגיד שאת חיינו עיצבנו בשגיאות. בשגיאה נתקלתי בה ברחוב ובשגיאה פספסנו את האוטובוס שאפשר לנו להמשיך ולדבר באותו היום. בטעות התחלפה תחנת הרדיו של הנהג למוזיקה ששנינו אהבנו לשנוא, ובכך התחילו בדיחותינו הראשונות ושפתנו המשותפת. אני מודה לאל הטעויות, ואני מניח שזה מותר כאתיאיסט ציני. אני בטוח שהיא הייתה מסכימה, בכיווץ שפתיים אופייני שמעולם לא איבד את החן.

אני חוזר למשפט "כך חיינו את חיינו" כי בכך אני מפשט את הדברים. כך אני מצביע על תקופת חיים ולא נאלץ לתקן את המשפט. לדוגמא, נזכרתי כעת שלמרות טעמנו המשותף במוזיקה, בכל פעם שהפעילה את נירוונה החלה מחלוקת. כך עובדים הדברים, ככל שמפרטים כך צריך לחזור ולתקן. הפרטים תמיד מרחיקים אותנו מלדעת.

ולכן אחזור ואומר: כך חיינו את חיינו. זוג זקנים צעירים שהתחתנו מוקדם מדי ועשו את כל הטעויות ביחד. "לפחות ביחד", היא אומרת. "לפחות ביחד אנחנו טועים".

"מה הופך את התחנה שהתחלפה לטעות?" שאלתי אותה פעם. 

"במקום מסוים, אילולא שמענו את השיר השנוא עלינו בצירוף מקרים בלתי-יאמן כמעט, הייתי מחמיצה את כל חיי", אני נזכר בגבותיה הקמוצות בריכוז. תכונה גנטית ובכל זאת מיוחסת לה כל-כך.

כך חיינו את חיינו, ואולי, בעצם, קצת אחרת.

הכל נהיה נוסטלגי עבורי, אני רוצה להיות נוסטלגית בשבילי גם עוד שנה. זה מוכיח ששווה. ושווה אני יודעת אבל עוד לא יודעת (*אשתזןבראדשו).

קרדיט לאישתזן המקורית. אישתז תבואי לבקר לפעמים אנו מחכים בנשימה עצורה. (נ.ב - האשליה הקטנה והאשליה הגדולה. מי מהן אבל גם לא?)