נהיה קר בערבים, פנים וחוץ פנים וחוץ. והחדר מבולגן והמטבעות מפוזרים וספר התנ"ך למבחן מחר סגור. ומכנסיים חמים יותר מסל הכביסה, ועוד שכבת עליונית, נשית מדי ומיותרת. אני נתקלת בשארית ממך באיזור ה"בגדים לחורף" בארוני ללא לגיטימציה לניצול. זה מוביל אותי למחשבה שאני צריכה לקנות איזה סריג של גבר בכמה מידות מעלי, זה נראה נח, נח ובודד. וסתם. הודעות מאנשים ישנים בתקופה שעושה רושם כחדשה. וקר. וחורף. והמטבעות מפוזרים והתנ"ך סגור והווטסאפ לא מפסיק לצלצל. ואיזה ריק יש כשהרעש של ההודעות לא מגרה להתקרב ולבדוק. אנשים מדברים אלי לריק. ואני מדברת לאנשים לריק. הלוואי שהמיטה שלי הייתה נוכחת בכל שיחה. נראה שהיא מפשטת הכל ומקרבת את האמת. 
טייק יואר סטאף אנד פיס אוף/ פיס אוף מיי הארט בייבי.