השעון מראה תשע עשרה אפס אפס

השכלתי להסכין שיגיע אותו תשע עשרה אפס אפס

זוהי דרכו של עולם

הסיגריה מוצתת, הרוח אל-על, נושאת איתה את מחול השדים של העשן,

השעון הראה תשע עשרה אפס אפס

בקרוב אחייג אל שמך ואשאל לשלומך

הצליל בעל שלושת הראשים דוקר כמחט, אני בממתינה, תמיד ממתינה

צלצול, יד סיגריה והעשן הקופא ממנה מרצדת על המסך, האצבעות השטוחות שלך מצלצלות

התקשרת, יזמת, הופעה בבית קפה, אינטימית, אני ואתה, להופיע, שתי דקות ואתה מסדר

שתי דקות והכל מסתדר.

לא יתבטל החוק שכל עשרים וארבע לחודש משהו מתרחש.

השעון הראה תשע עשרה שלושים ושש, אתה לא חושש, נתראה מחר. 

אוי ואבוי, לא. אסור לטמא את ד' בנטע שלא אוהבת אותו, אסור לטמא זכרונות.

אשמח אם תצביעו לי בתחרות הגולדן בלוג, זה יעשה אותי מאושרת ושלווה.
אם אתם בעד עוד בלוג קטנטן שיש בו אינטימיות של קוראים, אשמח אם תכנסו לכאן ותצביעו לי }