חגיגת שנתיים לבלוג היקר שלי, אנטומיה של איגלו.
היו לך הרבה שמות, בלוג יקר. וגם לי. החלפת פנים, וצבעים, ומילים וצורות ורקעים, ובכל זאת נשארת המראה של חיי.
התחלתי עם הבלוג כאישה אחת לחלוטין, בת חמש עשרה וחצי, וקל להאמין שהתבגרתי ולא נשאר כלום מאותה הילדה בכיתה ט' שהייתי. אך הבלוג מוכיח שזו לא אמירה נכונה לחלוטין. צורת הכתיבה והמחשבות עוברות באותו האופן, באותו דפוס של מסלול הגיוני ההולם אותי, אך כעת הוא בוגר יותר. זו התפתחות נהדרת, ומדהימה. אני שמחה להית הלב והריאות של הדבר הזה שגדול ממני- הבלוג שלי. שמגיע לאנשים ומרגש אותם. יש תגובות שקשה לי להאמין שכתבו על הדברים הכי אינטימיים שלי- השירים, הקטעים... אפילו זכית, אתה, הקטן שלי, לתשואות. זכית בבלוג הטוב ביותר בתחום כתיבה. אתה, לא אני, לא לבד. המילים שלי התמקמו במקום כל-כך נינוח והגיעו לקהל רחב יחסית רק בזכות קיומך.
בשנתיים האלו הספקתי להתמסר לשתי דמויות בחיי, להתאהב, הספקתי להפגע, הספקתי להתאכזב, לשמוח, להאמין, לשבור את הכלים, להתחרמן, ואפילו להתפשט לכם מילולית על המסך. וזה מרגיש נכון. הכל מתוייק ברשימות החודשים הארוכות הנפרסות משמאל.
וזו הסיבה שאני ממליצה לכם באהבה ובחום, אל תעזבו את הבלוג. הוא בשבילכם, והוא טוב, והוא חשוב. אני לא מתמידה בצורה כזו סדירה ולא התמדתי בשום דבר אחר כמו שאני מתמידה לעדכן כאן. הכל פריקה. הכל אמת. הכל ניתן לפרמטרים של זמן- לחקור בהתלהבות חודשים אחרי שדבר נגמר את ההפתחות שלו ואת השביל שחציתם יד ביד עם הבלוג. ועם עצמכם. זו מראה נהדרת. המראה הכנה ביותר.
הכתיבה כל-כך מסורבלת מהתרגשות...
החלטתי לבחור פוסט מכל חודש בבלוג, שאני מרגישה שהוא האיכותי ביותר. כמובן שדברים מלפני שנתיים לא ישתוו להיום, אבל זה חלק מהתהליך ההתבגרות שחוויתי עם הבלוגו, ובזכותו.
פברואר 2013
ינואר 2013
דצמבר 2012
נובמבר 2012
אוקטובר 2012
ספטמבר 2012
אוגוסט 2012
יולי 2012
יוני 2012
מאי 2012
אפריל 2012
מרץ 2012 - שנה לבלוג!
פברואר 2012
ינואר 2012
דצמבר 2011
נובמבר 2011
אוקטובר 2011
ספטמבר 2011
אוגוסט 2011
יולי 2011
יוני 2011
מאי 2011
אפריל 2011
מרץ 2011, הפוסט הראשון כמובן.