אתה חודר אלי וחודר אלי שוב ועוד פעם. בום. בום. "תסתמי את הפה שלך"- בום -"אני אוהב אותך די כבר"- אהה! - "תפסיקי את הורגת אותי". בום. אהה!. אני נושכת את השפתיים ורוצה לבכות. זה יותר טוב מהגיהנום, עד כדי-כך. אני גונחת. אהה. אהה. צורחת. אתה תופס את פניי בשתי הידיים, מיישר אותן אלייך, רוצה שאסתכל לך בעיניים כשכל זה קורה. הנה מצאנו שוב את הדרך לחזור אחד לזרועות השני ולסבול. שנינו יודעים שלא יוצא מזה כלום ויוצא מזה הכל, הכל יוצא, דמעות ושפיך על הסדינים, רטיבות נשית ורוק ושנאה וזיעה ואהבה וכח והזין שלך מחורים פוטנציאלים בגופי. המבט שלך לוהט וחודר אלי כמו זין, אתה מפחיד אותי, ומפחידה אותי האהבה אלייך ואלייך של המבט הזה.

 אני עולה עלייך, מקרבת את הפטמות שלי אל פיך, אתה יונק אותן כמו שאתה יודע שאני אוהבת, אתה יודע שזו החולשה שלי, אתה יודע שאנחנו החולשה שלי, וכנ"ל לגבייך בדרך שונה משונה. ואני יורדת לך, אחוזת דיבוק. ועכשיו אתה בידיים שלי. בפה שלי. הידיים שלך תופסות לי בשיער ומלטפות אותן בתשוקה נעימה ואינטימית בלתי נסבלת. הארוטיקה הכי גדולה כאן היא האינטימיות וזה רוצח את שנינו, לא סתם קוראים לאורגזמה בצרפתית- המוות הקטן. אתה גומר לי בפה. אני מישירה אלייך מבט ובתנועה איטית מנגבת את השפתיים עם הלשון.

 ועכשיו מה.