3. סלון. לילה.
נטע: השעה ארבע בבוקר. רן ישן. לא הצלחתי
להרדם. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על החלום המוזר שהיה לי, ועל כל מני וריאציות
שלו. כל פעם שאני עומדת להרדם ומתחילה סוג של לחלום איזה משהו אני פשוט מפסיקה, אז
הלכתי למטבח לשתות מים ועכשיו אני יושבת על הספה ותוהה אם יש משהו לשתות. אני
עצלנית מדי אפילו בשביל לבדוק את זה, ואפילו קצת בשביל לשתות.
4. מטבח. לילה.
נטע מורידה שוט.
נטע: אני שונאת אלכוהול. אלכוהול זה סם מסוכן שיכול לגרום לך למות בפעם אחת. לילה
אחד שחשבת שזהו, תתפרע לגמרי, יעני תהיה איזה פרוע שנהנה מהחיים שלו, כי חיים רק
פעם אחת, ובפעם אחת תקח את החיים שלך.
אני
מעדיפה וויד, כי וויד בריא- לגוף ולנפש. אני מפרידה את זה כי פיזית- הוא פשוט טוב,
אפילו בריא, ולנפש- גם, כי אלכוהול גורם לי להרגיש רע, חרא, על הפנים. כשאני שותה
אלכוהול אני שותה כדי לפגוע בעצמי, כשאני מעשנת- אני גורמת לעצמי לאתנחתא
מלכתחילה.
חוץ מזה שאלכוהול שמישהו אחר שתה יכול לפגוע בך-
שתמות- וזהו, בזמן שהרמזור מתחלף. לאדם שעישן וויד לא רק שלא יהיה את הרצון להרוג
אותך או לפגוע בך, לא יהיה לו את הכח לעשות את זה.
אני מזיינת את השכל על זה כי זה חשוב לי, אבל
בעיקר כדי להאשים את עצמי. הנה, אלכוהול זה חרא. [מוזגת לעצמה שוט]. ועכשיו אני
אקח את השוט הזה במהירות ואהרוס לעצמי את כל המערכות בגוף, ואני לוקחת שוט מהר
[מרימה אותו] רק כשאני שיכורה. אחרת זה ממש מפחיד ומגעיל אותי, ובצדק.
בא
לי להקיא על עצמי. אני מכוערת. אני שילוב של עכבר וסוס. פאק! אני שילוב של עכבר
וסוס. ואו אני כל-כך מכוערת שאין לי מושג איך שרדתי עם הגוף שלי שמונה עשרה שנים ואיך
גברים יפים מתחילים איתי. אני ממש כוסינפה- כוסית עם פנים של כונפה. ובעצם, גם זה
לא. אולי. לא יודעת. ואולי זה כי אני רוקדת בצורה סקסית של איזו חיה.
זה נכון, אני חיה. כולם חיות. רק אני נדפקתי עם
הקומבינציה המטומטמת של סוס ועכבר. שתי חיות יפות שיצרו אותי- יפה בצורה הכי
מכוערת שתראו בחיים שלכם.
5. חדר. אור יום.
נטע: בוקר טוב. טוב, אז רן הלך לפורים
והרגיש עילאי וחמוד. היה סבבה. הלכתי איתם לאיי אם פי אם כדי לקנות להם אלכוהול,
כי אני המבוגר האחראי. מבוגר, אחראי משהו. קצת אירוני אחרי הלילה הדפוק שעבר עלי.
יצאתי החוצה כדי לנשום אוויר ועבר איזה
מישהו, שאל אם הכל קול. והיה. הוא התיישב לידי, קראו לו ניר. ודיברנו על הצורות
שבסווצ'רט שלו. אני חושבת שאני רוצה להתחתן איתו. אפילו שלאחרונה אני נמשכת יותר
לנשים.
הבנתי
משהו. איברי המין שלנו מתארים אותנו, והם ממש לא מקריים. עזבו גודל, עובי וכל זה,
למרות שזה מתחבר. רגע. אני מדברת על הרעיון שלאישה יש כוס ולגבר יש זין.
לגבר
יש מקל פשוט, עומד, שצורת התשוקה שלו היא כח- עומד לו, יש לו זקפה חזקה, זקפה מלאה
וכל החרא הזה, ואין שום דבר לדעת. תשפשפי את זה, אין מה לדעת. יותר חזק ויותר מהר,
ממש כמו גבר. והגודל- כל האגו הזה. הרי נשים מרגישות וגברים אגואסטים. זו לא שנאה
גברית, זו המציאות. נשים חיות על רגשות וגברים על אגו.
אישה... לכל אישה יש איבר מין שונה. אבל הוא
פנימי, מסתורי ובעל רבדים. כל מקום גורם לתחושה אחרת של מגע, שלא לדבר על פנימי
וחיצוני. וצורת התשוקה של אישה היא התרטבות. הדגדגן מתנפח. אישה נהיית רגישה יותר
ככל שהיא יותר חרמנית. היא מתרטבת, כמה אלגנטי. באמת, תחשבו על זה. שלא לדבר בכלל
העובדה שצריך ללמוד כל גוף של אישה כמעט מחדש, תגע פה, תגעי שם, תגלה, תלמדי.
בעולם
כזה להוולד אישה או גבר זו בחירה של ממש.